כל 305 הקוביות, התופים, הכדורים והתיבות במשחק — עם הסיכוי המדויק לקבל כל אחד.
איך מקבלים פריטים
סיום משחק נותן לכל שחקן זכאי הזדמנות אחת לקבל פרס. המיקום קובע את הסיכוי; הצלחה מעניקה פריט ישירות או תיבה. ״כל מסלולי הפרס״ מניח שהתיבות שהתקבלו נפתחות.
סיכוי לפרס לפי מיקום
מיקום
סיכוי לפרס
מקום ראשון
40%
שני, אם אינו אחרון
25%
מקום ביניים אחר
15%
מקום אחרון
10%
חלוקת הפרסים
פרס
חלק יחסי
פריט ישיר
78%
תיבה
22%
כל האחוזים מתייחסים לפריט המסוים הזה.
תיבות והתוכן שלהן
תיבה לעולם לא נותנת פריט ברמת נדירות נמוכה משלה. בתוך הנדירות שנבחרה יש סיכוי שווה לקוביות, לתופים ולכדורים; אחר כך יש סיכוי שווה לכל פריט פעיל בקטגוריה.
5 פריטים
House Crate
נפוץ
מתוך הפרסים
13%
למנצח, בכל משחק
5.1%
כל ארגז House Crate, הצנוע שבין התיבות שהבית מחלק, עשוי לוחות אורן פשוטים ומצע של קש, ועל מכסהו מרוסס בשבלונה סמל הבית. מתחת לסמל יש מספר שולחן, והוא לעולם אינו תואם את השולחן שבו נמסר הארגז. במחסן אומרים שהשבלונות מגיעות כך, והפסיקו לבדוק ב-1996.
התפסים של House Case נסגרים בנקישה כמו של כוס שנפלה, וב-2016 אחד מהם שנטרק ליד שולחן 10 הבהיל אורח עד שערער על הכרזה שהייתה נכונה. הערעור עמד בעינו, האורח יצא מהמשחק בסיבוב התוף הבא, והוויכוח נמשך עד שהבר נסגר. מאז כל תיבה כזאת נפתחת ונסגרת במלתחה, הרחק מאוזני השולחנות.
בכל לילה מכוון הקרופייה את החוגה של Dealer's Vault להכרזה המפסידה האחרונה, כך שרק מי שהקשיב יכול לפתוח אותה. אורסון פייק הוא שאמר את ההכרזה ההיא בשולחן 2 ב-1985, והוא סובב את החוגה פעם אחת ומצא את הכספת ריקה, מלבד כרטיס שעליו כתוב „לא הקשבת“. מאז פייק לא שיחק בשולחן 2, והוא נושא את הכרטיס בכיס החזה.
מעץ המכתבה של הקרופייה הראשי נעשתה ב-1999 התיבה הראשונה מסוג Croupier's Reliquary, והיא נמסרה למנצח בשולחן 7 ובתוכה פרס. כעבור שבוע חזרה בדואר, ובתוכה רק המפתח של המכתבה, שאבד ב-1974 ולא נמצא כל עוד המכתבה עמדה. הבית לא בנה מכתבה נוספת, והקרופיירים שלו ממלאים את ספר החשבונות בעמידה.
התיבה The Liar's Coffin היא הנדירה מכל מה שהבית מחלק, ובכל זאת המחסן מעולם לא הזמין, בנה או קיבל אחת כזאת. כל אחת ארוכה, צרה ומרופדת בלבד ירוק, וכל אחת נמצאת כבר מחכה ליד מרפקו של המנצח לפני שהקרופייה הספיק להסתובב ולהביא אותה. ובכל זאת שומר המחסן מדף תחתון ריק בשבילן, ומנגב ממנו אבק בכל יום ראשון.
עיצובי קוביות לאיסוף. התצוגה מראה את פאה חמש; כל עיצוב כולל את כל שש הפאות.
100 פריטים
נפוץ
20 פריטים
Asphalt Lane
נפוץ
פרס ישיר
0.72%
כל מסלולי הפרס
0.87%
למנצח, בכל משחק
0.35%
אפורה כמו כביש ועם פס צהוב לאורך כל פאה, Asphalt Lane היא הערכה שהקרופיירים שולפים בערבי חול שקטים. היא מתגלגלת ישר, נעצרת יציבה ואינה עושה צרות, אלא שהקוביות יוצאות מהכוס עם ריח של גשם על זפת חמה. לפני כל לילה מאוורר אותן הקרופייה על אדן החלון שליד הדלת האחורית.
נגר ביקע ב-1978 קובייה אחת מערכת Black Walnut כדי לגלות מה מקרקש בתוכה, ומצא עץ מלא. זו הערכה הפשוטה ביותר בארון, מחורטת מקרש כהה אחד, וחמש הקוביות האחרות עדיין מקרקשות כמו אגוז משוחרר בקליפתו. הקובייה המבוקעת מונחת בצלוחית על דלפק המלתחה, והערכה ממשיכה לשחק בחמש.
בקובייה הוגנת פאות נגדיות מסתכמות בשבע, אבל בקובייה אחת של Blueprint Error השתיים והחמש יושבות זו לצד זו. הערכה בכחול של שרטוט, ועל הקובייה ההיא קווי עזר לבנים דהויים מראים לאן היו אמורות ללכת הפאות. משחקים בה בשולחן 2 בין חדשים, ומי שמבחין בפגם ראשון זוכה בהכרזת הפתיחה.
קלידי פסנתר מצהיבים כמו שהצהיבה ערכת Bone Ivory, לאט ובאופן אחיד, והערכה עתיקה מהבית עצמו. בקובייה אחת יש סדק דק כשערה שמתקדם מעט יותר סביב שפתה בכל חורף ונסגר שוב עד הקיץ. בכל ינואר מסמן הקרופייה בעיפרון את אורכו בצד הפנימי של המכסה, והסימנים מגיעים היום עד הציר.
סביב האצבעות והאגודל של מי שהפסיד בסיבוב האחרון שוקע בקו מסודר האבק החיוור שמשירה ערכת Chalk Outline. הערכה עצמה פשוטה, קוביות לבנות כמו גיר של כיתה עם נקודות מצוירות כטבעות ריקות, והיא מתגלגלת בהגינות. בין סיבוב לסיבוב מטאטא הקרופייה את הלבד במברשת בגדים שנשמרת לערכה הזאת בלבד.
ערכת Cold Iron היא הכבדה ביותר בארון, קוביות מחושלות שנקודותיהן נוקבו ולא נצבעו, והיא מעולם לא יצאה מכוס חמה יותר משנכנסה אליה. כוס שנשארת עליה ללילה מכוסה עד השחר בטיפות מים, בכל עונה. ייבוש הכוס הזאת הוא העבודה הראשונה של משמרת הבוקר, לפני המאפרות ולפני הלבד.
קש אריזה נושר מקופסת הפח שמחזיקה את Crate Thirteen בכל פעם שהיא נפתחת, גבעול אחד ולא יותר. קוביות האורן עם הנקודות המרוססות בשבלונה עלו מהמרתף ב-1981 בארגז לוחות שסומן 13, והארגז נשרף באותו שבוע. הקרופייה פותח את הקופסה מעל פח האשפה שליד שולחן 5, והגבעול יוצא עם הטאטוא.
מפינה קדוחה של כל קובייה בערכת Evidence Tag תלויה תווית מנילה, מסומנת באותיות א׳ עד ו׳ בעיפרון של פקיד בגמלאות. עד הבוקר התוויות תמיד עוברות לקוביות אחרות, אף שהקשרים הם של הפקיד עצמו ואיש מצוות הלילה אינו יודע לקשור אותם. הקרופייה של שולחן 3 מחזיר אותן לסדרן בכל ערב, לפני שהכוס הראשונה מנוערת.
ערכת Factory Brass הוטבעה בפס ייצור ב-1977, ועל כל קובייה מופיע מספר משמרת לצד הנקודה של האחד. שום ליטוש לא הסיר מהן את ריח שמן המכונות, וכוס שנוערו בה שומרת עליו שבוע. הקרופיירים קוראים להן משמרת היום, כי אותו פס ייצור הוציא גם את כדורי הפליז הנושאים את שמן.
אור מנורה שעובר דרך כל קובייה מערכת Film Negative מדפיס פאה קטנה ומוארת על כף היד שמתחתיה. הנקודות הן חלונות שקופים בענבר מעושן, והפאה שהן מדפיסות לעולם אינה זו שפונה למעלה אלא זו שנחה אחרונה על הלבד. היא נשארת ערכה רגילה לעבודה בשולחן 14, שם המנורות תלויות גבוה בכוונה.
חריקה היא הדבר הראשון שחברים חדשים שמים לב אליו בערכת Gallows Oak, שחורטה מקורה שהמוכר נשבע שמעולם לא החזיקה דבר מלבד אסם. כשמנערים אותן בכוס, הקוביות נאנקות כמו קורה שנושאת משא, והצליל נמשך רגע אחרי שהכוס מונחת. שולחן 5 משתמש בהן בכל לילה, והקרופייה שלו מחכה שהחריקה תיפסק לפני שמישהו מרים.
סתת שהיה חייב לבית טובה חצב את ערכת Grave Stone משאריות גרניט בהיר, עם אות ראשונה של שם מסותתת במקום כל נקודה של אחד. שש האותיות שונות זו מזו, ואף אחת מהן אינה שייכת לחבר כלשהו ברשימות. הקוביות כבדות מספיק כדי לעצור במקום שבו הן נופלות, ולכן שולחן 2 משתמש בהן בלילות שבהם דלת המרפסת נשארת פתוחה.
סימני פטיש צפופים כל כך על כל פאה בערכת Hammered Copper, שעין לא זהירה עלולה לטעות באחד מהם ולחשוב שהוא נקודה. נחושת מכהה במקום שבו נוגעים בה יותר מכל, ולאורך השנים רק פאות הארבע הוריקו בכל הקוביות. היא עדיין מתגלגלת בשולחן 13 ברוב השבועות, והמנקים מתבקשים להשאיר אותה כמות שהיא.
כתומה וחומה, בדוגמת המשושים השלובים של רצפת מלון דרכים, ערכת Motel Carpet היא מה שהקרופייה מגיש לאורחים חדשים בשולחן 3. חזק ככל שיזרקו אותן, הקוביות נעצרות רוחב כף יד לפני דופן השולחן, כאילו התגלגלו על שטיח עבה. איש מעולם לא נאלץ להרים אחת מהן מהרצפה.
בכל בוקר יוצאת המטלית שמנגבים בה את ערכת Old Newspaper עם כתם אפור, שבאותיות קטנטנות אפשר לקרוא בו את התאריך של מחר. הקוביות עשויות נייר עיתון מצהיב תחת לכה, ונקודותיהן לקוחות מנקודות של סוף משפט, והן מתגלגלות בשולחן 2 כמו כל ערכה אחרת. המטליות נשלחות לכביסה לפני שמישהו קורא הלאה.
ערכת Powder Burn היא הרזרבה הרגילה של הבית, ערכה אפורה ובה רסס של כתמים שחורים על כל פאה, השמורה במגירה שמתחת לשולחן 12. היא מדיפה ריח של תא שנורה בו גם בלילות שבהם לא סובבו שם את האקדח. ב-1980 ויתרו הקרופיירים על הניסיון לאוורר אותה, והם פשוט מחזיקים את המגירה סגורה.
מתחילים בשולחן 7 מקבלים את ערכת Prison Tally, כי הנקודות שלה הן קווים שרוטים, מקובצים בחמישיות עם קו אלכסוני לרוחבם, וקל לספור אותם. אחת לכמה שנים מופיעה על אחת הפאות שריטה שאיש לא חרט. הקרופייה משייף אותה בפצירה לפני שהערב מתחיל, ואינו רושם דבר.
הקרופיירים בשולחן 6 מבקשים את Rust Evidence כשקבוע חשוד בהזזת קוביות, כי סט הברזל משאיר ריבוע כתום קטן בכל מקום שבו הוא נח, וקובייה שהוזזה משאירה שניים. המוזרות היחידה היא שכל סט חדש, ישר מן הנפח, מכתים בדיוק את אותם ריבועים שהכתים קודמו. לכן בשולחן 6 נמצא הלבד היחיד בבית שאינו מוחלף לעולם.
הסט השקט ביותר בבית הוא Stitched Leather: עור חום מתוח על קוביות עץ, וכל נקודה תפורה בחוט משוח בשעווה. הוא נוחת בלי קול, ואת זה מעדיפים הקבועים בשולחן 4 אחרי חצות. ההרגל המוזר היחיד שלו הוא שתפר נפרם תמיד בפאה של השלוש ולעולם לא בפאה אחרת, ולכן המלתחה מחזיקה בשבילו מחט עם חוט מושחל.
הטלה של Typewriter Keys מקישה על הלבד כמו פקיד שמסיים מכתב, והקרופייה בשולחן 15 סופר את הקוביות באוזן. כל פאה היא מקש עגול ושחור ממכונה משרדית, והספרה עליו לבנה מתחת לשפת כרום דקה. מדי פעם מופיע בכוס מקש עודף שמסומן 7, ובמגירה שמאחורי הבר מחכים כבר אחד עשר כאלה.
עשר שניות הן המקסימום שהבית מתיר בין הפסד בסיבוב לבין הושטת היד אל התוף, כלל שנכתב בשביל Arcade Continue. הערכה הגיעה מאולם שעשועים שנסגר, והשישיות שלה מהבהבות מטה לחמש, לארבע ולשלוש בכל פעם שמפסיד מהסס. אורח אחד בשולחן 9 חיכה עד שהפאות התרוקנו לגמרי, ומאז הקרופייה סופר בקול.
בשלות נבדקת רק בערכה אחת, Avocado Bluff, ירוקה כמו הפרי ונקודותיה חומות כמו הגלעין שלו. כל שקר שנאמר מעליה מכהה את הקוביות בגוון אחד, ובשחר אחד ב-1988 הן יצאו מהכוס רכות מספיק כדי לשמור טביעת אגודל. היום ספר הקרופייה מוציא את הערכה משימוש בחבורה הראשונה, והכדור התואם יוצא איתה.
מאחורי הבר יש כרטיס שכתוב עליו „בלי משקאות אדומים כשהערכה בחוץ“, שנכתב ב-1993 בשביל Bloody Mary. הקוביות אדומות כעגבנייה ונקודותיהן כמו פלפל גרוס, ובלילה הראשון שלהן כל משקה בשם הזה יצא שקוף כמים. הכרטיס מופנה החוצה בכל פעם שהערכה יוצאת מהקופסה, ומיץ העגבניות חוזר לחדר הקירור.
מי שמנצח בלילה עם Cassette Confession חייב לקרופייה וידוי על בלוף אחד, כתוב על מדבקת קלטת ריקה ומתויק כשפניו למטה. הכלל הוא משנת 1982, כשהסלילים הקטנים המצוירים על כל פאת שתיים החלו להסתובב בין הטלה להטלה, והסרט אזל בדיוק בהכרזה שקרית של אורח אחד בשולחן 8. המדבקות ממלאות שלוש קופסאות נעליים בחדר האחורי, והסלילים לא זזו מאז.
כשהואשם בהחלפת קוביות בשולחן 14 ב-1990, הצביע אורח על הסיגר שבמאפרה שלו, שהאפר עליו היה אינץ׳ שלם שלא נשבר, כהוכחה שלא זז. האפר עדיין לא נשבר כעבור שבוע, והקוביות החומות שלו, כל אחת עטופה בטבעת נייר מוזהבת, נכנסו לספר החשבונות בשם Cigar Alibi. היום אין מנערים אפר באף שולחן עד שהכוסות מורמות.
ערכת Dead Channel אפורה כמו טלוויזיה בין תחנות, והפאות שלה זוחלות מתחת למנורה כמו השלג על מסך כזה. ב-1986 ספרו שישה אורחים יד אחת שהורמה בשולחן 17 והגיעו לשש תוצאות שונות. היום כל ספירה עם הערכה הזאת נעשית פעמיים, בידי הקרופייה ובידי האורח שמשמאל למערער, לפני שמישהו נוגע בתוף.
קוביות שמטילים קופצות, אבל ערכת Dead Honest נוחתת במקום שבו הפילו אותה ונשארת שם, אפורה עמומה עם נקודות בצבע של שעווה ישנה. ב-1995 הטיל אותה אורח שש מאות פעמים על התערבות ורשם בדיוק מאה מכל פאה. היום כל ערכה שנחשדת כמשוקללת מוטלת לצדה מאה פעמים לפני שהקרופייה פוסק.
כלל 14 נכתב בשביל ערכת Green Felt, שקוביותיה עטופות באותו לבד כמו השולחנות ואינן משמיעות קול בכוס. במשך חורף שלם איש בשולחן 7 לא הצליח להבחין בין יד שנוערה ליד שרק הונחה, ושני שותפים הסתכסכו בגלל זה. מאז אומר הקרופייה „נוער“ בקול לפני שכוס כלשהי נוגעת בבד, תהא הערכה שבמשחק אשר תהא.
כשהג׳וקבוקס האחרון של הבר הוצא ב-2004, כפתורי הבחירה שלו נחתכו לערכת Last Jukebox, וכל פאה עדיין נושאת אות לצד הנקודות שלה. השחקנים התחילו להכריז כמו על שירים, „שלוש על B ארבע“, עד שאיש כבר לא הסכים מה הוכרז. הכלל שנכתב באותה שנה קובע שהכרזה נאמרת במספרים פשוטים, והכרזה שנאמרת בכל דרך אחרת אינה נשמעת.
חיוורת כמו קליפה וחריפה לאף, ערכת Lemon Vice משאירה טעם חמוץ בפיו של מי שמנער אותה, חזק מספיק כדי לעוות את הפנים ברגע הלא נכון. המבלפים בשולחן 15 התחילו להאשים את הקוביות בכל עווית. מאז 1999 קובעים כללי השולחן שהעוויה מעל הערכה הזאת נחשבת לסימן מסגיר, תהא הסיבה אשר תהא.
מספר הגרעינים בפרוסה שהוגשה לשולחן 6 ב-1992 היה בדיוק כמספר החמישיות שהסתתרו מתחת לכוסות, והאורח שספר אותם בקול הואשם במה שספר החשבונות קורא לו עד היום Melon Crime. לערכה שנחתכה לזכר המקרה יש פאות ורודות ונקודות שחורות בצורת דמעות. באותו שבוע נתלה בבר כלל: שום דבר עם גרעינים לא מוגש לשולחן.
שלוש חמישיות נקראו דרך דופן של כוס בשולחן 11 ב-1988, בידי אורח שאמר רק שהנקודות האירו. הערכה שבמשחק הייתה Neon Diner, שנקודותיה הוורודות והטורקיז שומרות על זוהר של שלט מואר דקה אחרי שהמנורה מתעמעמת. מאז אותו שבוע, לפי כלל כתוב, כל כוס בשולחן 11 מרופדת בלבד שחור.
המערערים בשולחן 8 נהגו פעם לסובב קובייה סיבוב שלם תחת קצה האצבע לפני שערערו, הרגל שהגיע עם ערכת Payphone Call, שנקודות הכרום שלה מקיפות כל פאה כמו החורים של חוגת טלפון. ב-1984 סיבוב אחד נמשך מספיק זמן כדי שהמכריז יספיק לשנות את הכרזתו, והקרופייה השאיר אותה בתוקף. היום, לפי כלל הבית, ערעור נאמר בקול לפני שנוגעים במשהו.
ליד המלתחה, ב-1987, ניסה אורח לפרוע טובה שהיה חייב בשולחן 4 בכך שישבור את השיא של מכונת הפינבול. הכדור לא ירד לחור מעולם, האורח שיחק עד שהדלתות נפתחו, והטובה, שלא נפרעה מעולם, העניקה את שמה, Pinball Debt, לערכה שנקודותיה אדומות כמו פגושי המכונה. באותו בוקר פסק הבית שמה שחייבים בשולחן נפרע בשולחן.
כל סט שנכנס לבית נשקל במאזניים של הבר מול קובייה של Silver Standard, וכל מה שסוטה ממנה ולו בכחוט השערה ממתין במלתחה. הכלל נקבע ב-1979, כשסט שנהב התאזן מול הכסף בתשע בערב והכריע אותו עד חצות. המאזניים עדיין עומדים בקצה הבר, ליד הקובייה היחידה שנאסר על הברמן לצחצח.
„מחליפים קו בארבע“, אמר אורח בשולחן 8 ב-1993, והקרופייה הבין ששני שחקנים הכריזו כל הערב לאורך קו אדום אחד. כל פאה של Subway Map היא צומת: נקודות במקום תחנות וקווים צבעוניים שיוצאים אל מעבר לשוליים, כך שכל שתי קוביות נראות מחוברות. מן הערב שלמחרת התיר הבית רק סט אחד שלו בכל שולחן.
עשר דקות אחרי חצות, לאורך כל חורף 1985, נהג חנה ליד המדרכה וירד לסיבוב אחד עם קוביות צהובות שעליהן פס של משבצות שחורות. בלילה שבו הפסיד בשולחן 5 עלה במדרגות ולא נראה עוד, אף שהמונית שלו עמדה שם עד האביב. מאז השוער מלווה כל אורח למכונית אחרי שתים עשרה, לפי כלל שכותרתו Taxi After Midnight.
ב-1987 יצאה קובייה של Vinyl Static מחדר 9 כשהיא דבוקה לשרוול הצמר של אורח, ושבוע אחר כך נמצאה על גבו של הקרופייה. הסט דחוס מוויניל שחור של תקליטים, חריצים מקיפים כל פאה, ויש בו די חשמל סטטי כדי לפצפץ בתוך הכוס. מי שמשחק בו היום מפשיל את שני שרווליו עד המרפק, והקרופייה בודק לפני שהכוסות יורדות.
שקוף כמו המשקה ושמור בין הבקבוקים במקפיא של הבר, הסט Vodka Frost מגיע לשולחן תחת כפור לבן שאף יד אינה מצליחה להמיס. כשנשכח לילה שלם בשולחן 16 ב-1999, עד הבוקר כיסה בפרווה לבנה את הלבד, את הכוסות ואת משענות הכיסאות. הקרופייה הסוגר חותם כעת בכל לילה על כרטיס שמאשר שהסט חזר למקפיא.
הקוביות נחתכו מלוחות של חבית שהתרוקנה, כל נקודה בהן חרוכה, והן עדיין מריחות כמו הבר בשעת הסגירה. הקבועים נשבעו שעונה במרתף גורמת לסט להעלות יותר שישיות, והתקוטטו עליו בכל פעם שצץ מחדש. מאז 1983 יוצא Whiskey Barrel מן המרתף לילה אחד בשנה, כשפותחים את החבית החדשה, ועובר לשולחן שנבחר בהגרלה.
נוקס בל הביא את ערכת Black Sun לשולחן 6 ב-1996, קוביות זהב שנקודותיהן עיגולים שחורים עם קרניים. בכל מקום שבו התגלגלה הערכה נטו הצללים על הלבד לעבר המנורה, ובל קרא אותם וזכה בכל ערעור עד עלות השחר. מאז אותו לילה הוא משחק רק כשהמנורה שלו כבויה, והקרופייה קורא את הכוס שלו לאור השולחן הסמוך.
סיילס קרואו נשבע על ערכת Blind Witness ב-1985, אחרי שיד שנויה במחלוקת בשולחן 11 נגרפה מהלבד לפני שמישהו ספר אותה. הערכה לבנה על לבן, עם נקודות בולטות ולא צבועות, וקרואו קרא ממנה את היד האבודה בעיניים עצומות. הוא צדק עד הנקודה האחרונה, ומאז אינו מסוגל לקרוא קובייה צבועה.
ידיו שלובות בחיקו, דוריאן וייל מכריז בלי לגעת בכוס שלו מאז 1987. באותה שנה לקח את ערכת Broken Marionette מאלמנתו של יצרן צעצועים, קוביות עם לולאת פליז בכל פינה שבה נקשרו פעם חוטים, וגילה בשולחן 4 שההכרזות שלו מגיעות פעימה אחת לפני שבחר בהן. הוא ניצח בשולחן, ועד השחר כבר הייתה הערכה על המדף של הקרופייה.
לילה אחד ב-1999, אחרי הסגירה, נשאר אורסון פייק לשחק מול שוער הלילה בערכת Carnival Afterdark, קוביות מפוספסות כמו סוכך של יריד שנקודותיהן נדלקות רק כשהבית חשוך. בכל פעם ששיקר שמע בתוך הכוס עוגב קיטור של יריד. עד השחר היה בכיסיו כרטיס פרס מנייר על כל שקר, ומאז פייק עוזב לפני הסגירה.
מהקומיקס שהגיע עם ערכת Comic Crime, קוביות שנקודותיהן מודפסות ברשת של נקודות דפוס, נותרו שבעה עמודים. העמוד השמיני הראה אדם שמפסיד בהכרזה בהפרש של קובייה אחת, ומרקוס מורו, שקרא אותו ב-1984, זיהה בו את פניו שלו שעה לפני שהפסיד בדיוק בהכרזה ההיא. הוא תלש את העמוד בדרכו אל הדלת, ואיש לא ראה אותו מאז.
אורסון פייק זכה בערכת Empty Circus מאלמנתו של מנהל זירה שלהקתו קמה והלכה בחורף אחד והשאירה את האוהל הגדול עומד. כל פאה היא זירת נסורת מצוירת, ובלילה הראשון של פייק בשולחן 6 נותרו הזירות ריקות בכל פעם שהציץ, ובכל זאת כל הכרזה שלו הייתה מדויקת. הוא איבד את מקומו בוועד הבית ולא הסכים להסביר איך.
סיילס קרואו מצא את ערכת Fortune Ticket במגש של דוכן מגיד עתידות, עטופה בכרטיס שנכתב עליו רק „אל תצחק ליד השולחן“. הוא שמר את הכרטיס ברצועת הכובע שלו ועבר אחת עשרה שנים בשולחן 8 בלי להפסיד לילה, ובלי לחייך. ב-2003 סיפר זר בדיחה טובה בסיבוב השני; קרואו צחק, הפסיד את הלילה ויתר על המקום ההוא.
צבע רטוב הופיע בוקר אחד ב-1994 על אחד עשר קירות מעבר לנהר, כולם חתומים בידי הצייר של ערכת Graffiti Alibi. דוריאן וייל אמר לבלש שהצייר ישב מולו בשולחן 12 כל הלילה, וספר החשבונות אישר זאת סיבוב אחר סיבוב. וייל זכה ממנו בערכה לפני השחר, ומאז הוא מסרב לערוב לאיש.
בערכת Grinning Dealer השש מצוירת כשורת שיניים מתחת לשפם דק, ומרקוס מורו נשבע שהחיוך מתרחב בכל פעם שהוא מעלה. ב-1986 הוא הפסיק להעלות, ובמשך ארבע שנים שיחק בשולחן 10 בערעורים בלבד. בלילה הראשון שבו העלה שוב, הוא הפסיד ונורה בלחיצה הראשונה, ומאז הערכה נשארת בקופסה.
הנקודות של ערכת Knife Throw Act הן חורים של חוד סכין המקיפים דמות קטנה מצוירת על כל פאה. ג׳וליאן הארט למד לזרוק אותן לתוך כוס מהקצה הרחוק של הבר, וכך ניצח בלילה אחד ב-1997. בערב שלמחרת, צעד אחד רחוק יותר, נעצה קובייה את חפת שרוולו של הברמן אל הדלפק, ומאז הארט שותה ליד השולחן.
ערכת Magicians Cabinet שוכנת בקופסה מצופה לכה עם שתי דלתות, וקובייה שנסגרת בתוכה יוצאת תמיד עם פאה אחרת כלפי מעלה. אליאס ריד סגר בה את טבעת הנישואים שלו ב-1992 כדי להוכיח לשולחן 4 שזו רק קופסה. הוא פתח את הדלתות ומצא שבע קוביות ושום טבעת, ומאז הוא עונד את הקובייה העודפת על שרשרת.
משחקי קלפים נאסרו בבית ב-1981, אז סיילס קרואו חזר עם ערכת Marked Deck, קוביות שמודפס עליהן, כמו על גב קלפים מסומנים, סריג אדום לרוחב כל פאה. הוא ניצח ארבעה לילות ברציפות לפני שהקרופייה הבחין שהסריג מתעבה בחוט אחד עם כל נקודה. קרואו שמר על מקומו אבל איבד את הזכות להביא ערכה משלו, ובכל אביב הוא מבקש אותה בחזרה.
אורסון פייק ביקש את ערכת Mesmer House בשולחן 14, כי הספירלות שעל פאותיה גרמו ליריביו להביט למטה במקום אליו. לילה אחד ב-1995 הביט גם הוא למטה, איבד את הספירה של הסיבוב והכריז על הספירלות במקום על הנקודות. היום פייק מביט רק בידיו של הקרופייה, והערכה יוצאת מהקופסה כשפניה למטה.
רק תחת צוהר הגג של חדר 19 מראות הפאות הלבנות כחלב של ערכת Pale Moon את נקודותיהן בבירור, ולכן שם התעקש נוקס בל לשחק בה. בל ניצח שם אחד עשר לילות ברציפות ב-1999, והפסיד בלילה השנים עשר כשעננים כיסו את השמיים. הבית צבע את הצוהר בשחור למחרת בבוקר, ובל לא ביקש שוב את חדר 19.
שני נקבים קטנים בלבד של שולחן 17 הם כל מה שנשאר מלילה אחד ב-1993, שבו הרים זר קובייה מערכת Pit Viper, שקל אותה בידו והחזיר אותה בלי להכריז. הערכה, אמייל ירוק עם שתי גומות חיוורות על כל פאה, הייתה של מרקוס מורו, ומורו מצא את החורים במקום שבו שכבה הקובייה. היום הוא משחק בכפפות.
דוריאן וייל הזמין את הסט Red Eclipse ב-1978: קוביות ארגמן שעל כל פאה שלהן דיסקה שחורה, כך שרק הנקודות שבשוליים נראות. הוא טען ששחקן שרואה פחות משקר פחות, ובמשך שלוש עונות השולחן הסכים איתו. ב-1981 השתחררה דיסקה בשולחן 15 וחשפה מתחתיה נקודה שביעית, ומאז וייל לא שיחק בסט אדום.
שלושה חורפים שלט אורסון פייק בשולחן 17 עם קוביות מעור כריש אפור, שנקודותיהן שובצו בהן כמו שיניים לבנות קטנות. ב-1996 התיישב מולו אדם חדש שלא העלה אף הכרזה אחת, ועם שחר יצא עם הכיסא, המעיל והמעמד של פייק. על לוחית הפליז של שולחן 17 עדיין כתוב Shark Table, ופייק לא ישב שם מאז.
נוקס בל הביא את הסט מסטודיו הקעקועים Tattoo Parlor, שתי דלתות במורד הרחוב, ונקודותיו הוחלפו בציורי פלאש: סנוניות לאחדות, עוגנים לרביעיות, לבבות לשישיות. בל הפסיד בערב הראשון בשולחן 10, והמנצח ביקש שהיד המפסידה תקועקע על פרק כף היד השמאלי שלו. בל עדיין משחק ועדיין מכריז על שישיות, אבל מכסה את פרק היד הזה ביד השנייה כשהכוסות מורמות.
ימי חמישי בחדר האחורי היו שייכים לדוריאן וייל, שקוביותיו צופו בקטיפה באדום העמוק של הבד התלוי על פתח החדר. וייל מעולם לא נאלץ לסובב שם את התוף, והאולם קרא לסט Velvet Curtain על שם החלק היחיד של המשחקים ההם שראה אי פעם. ביום חמישי שבו וייל הפסיד, ההימור היה מפתח החדר האחורי, ומאז הוא משחק באולם הפתוח.
בכל קובייה שקופה של Worm Colony אטומים אדמה ותולעים חיוורות, ומתחת למנורה המנהרות שלהן מתארכות משבוע לשבוע. סיילס קרואו, שהביא את הסט ב-1991, מדד אותן בסרגל של שרטט והכריז גבוה רק בלילות שבהם גדלו. באביב שבו אחת מהן פרצה החוצה דרך פאה של ארבע, הניח קרואו את הסט בצד, ומאז לא הכריז על רביעיות.
בין שולחן 12 לשולחן 14 יש ברצפה ריבוע של פרקט חדש יותר, במקום שבו עמד שולחן עד 1983. לוחית המספר מפליז שלו הותכה ונעשתה לערכת Art Deco Thirteen, קוביות מוזהבות עם פינות מדורגות ושמש קורנת על כל פאה, אחרי לילה אחרון שבו כל יד שהורמה שם הסתכמה בשלוש עשרה. המספור עדיין מדלג על הפער, והקרופיירים עוקפים את הריבוע החדש.
בחדר 21 היה צוהר הגג היחיד בבית, עד שהגיעה ערכת Black Observatory, קוביות שחורות שנקודותיהן ערוכות כקבוצות כוכבים. כששיחקו בהן תחת הזכוכית ההיא ב-1991, עלו בקוביות שוב ושוב הקבוצות שעמדו באותה שעה מעל הראש, והאורחים חדלו להכריז והתחילו להביט בזכוכית. הצוהר נאטם בלבנים בתוך שבוע, ומאז יש בחדר 21 תקרה שצוירו עליה הכוכבים של אותו לילה.
ארבעה אורחים התיישבו לשחק בערכת Chess Fortress בחדר 19 ב-1977, קוביות משובצות שקצותיהן משוננים כמו צריח, ולא קמו שלושה לילות. כל לחיצה על ההדק באותו זמן נפלה על תא ריק. בשחר השלישי הכריז הקרופייה על תיקו, ובכל ספר חשבונות שהודפס מאז יש עמודה שכותרתה „תיקו“, והיא נותרה ריקה.
שעת הפתיחה בבית אינה נקבעת לפי שום שעון, כי הבריחים בדלתות מוסטים רק כשערכת Clockwork District מתחילה לתקתק. שען מתח את קפיץ הערכה פעם אחת ב-1975, והקוביות שלה, בעלות פאות זכוכית וגלגלי שיניים ערוכים בתוכן כמו רחובות, פועלות מאז מעצמן. שעון האולם שסימן את השעות עד אז עומד במסדרון האחורי, ומחוגיו הוסרו.
עד 1979 הכתיר הבית בכל לילה את האורח האחרון שנותר בעטרת פח מאחורי הבר. באותו אביב נכנסה למשחק ערכת Crowned Death, קוביות שחורות עם גולגולת מוכתרת במקום כל שש, ובמשך אחד עשר לילות מי שענד את העטרה היה הראשון שנורה בערב שלמחרת. העטרה הותכה, ומאז הבית לא הכתיר איש.
מפעיל סונאר בדימוס ישב בשולחן 11 ב-1982, עיניו עצומות ואוזן אחת צמודה ללבד. במשך שלוש שעות הוא ערער על כל בלוף, ואמר שערכת Deep Sonar מחזירה צליל שונה מכל פאה מתחת לכוסות. מאז אותו לילה כל כוס בבית מרופדת בשעם, והריפוד מוחלף בכל אביב.
כל שפה בערכת Diamond Cut לוטשה עד לחדות שמסוגלת לחרוץ עץ קשה, וב-1983 הטלה אחת פתחה חריץ לכל אורכו של שולחן 9. הצורף שליטש אותן ביקש רק שישאירו את החריץ כמות שהוא. מאז חידש הבית את הגימור של כל שולחן אחר, אבל לא של התשיעי, והקרופיירים שם מניחים כל כוס מעבר לקו.
כשמסובבים על הבר קובייה מערכת Emerald Coil, היא נעה בספירלה ירוקה ונעצרת בכל פעם אינץ׳ אחד רחוק יותר. ב-1991 אחת מהן חלפה בספירלה מעבר לקצה הדלפק ונמצאה למחרת בבוקר בניקוז של המרתף, כשהאחד פונה למעלה. באותו שבוע התקין הבית שפת פליז לאורך הבר, והיא לא הוסרה מעולם.
עם גוף מהובנה ונקודות משנהב, ערכת Grand Piano נחתכה מקלידי הפסנתר של הבית אחרי שמסגרת הברזל שלו נסדקה ב-1989. כל קובייה עדיין משמיעה צליל חלש כשהיא נוחתת, צליל אחר לכל פאה. הבית לא קנה פסנתר נוסף מעולם, ושולחן 16 עומד היום על הבמה הישנה, שתי מדרגות מעל שאר החדר.
ההזהבה על ערכת House Gold נגרדה מהאותיות שמעל דלת הכניסה ב-1976, בלילה שבו הסכימו המייסדים שהמועדון לא יישא שום שם מבחוץ. האותיות לא הוחלפו מעולם, והדלת עומדת מאז בלי סימן. חברים שמנצחים בלילה עם הערכה חותמים בספר החשבונות בדיו זהב, הדיו היחידה בצבע הזה שהבית מחזיק.
תנאי אחד הגיע עם ערכת Infernal Contract, בכתב יד שחרך את הדף: האש בחדר האחורי לעולם לא תכבה. המייסדים חתמו ב-1974 והכניסו את הקוביות, שחורות ונקודותיהן זוהרות כמו גחלים לוחשות, ישר אל הכספת. האח בוערת מאז בכל לילה, דרך שני שיטפונות וקיץ חם כל כך שהשולחנות נישאו למרתף.
חדרים 19 עד 22 נפתחו פעם זה אל זה, ומשחק בערכת Labyrinth Suite עבר חדר אחד הלאה אחרי כל ערעור, עד שאיש לא ידע לומר באיזה חדר נמצאת הכוס. ב-1987 יצאו שני שחקנים בדלתות שונות, כל אחד בטוח שניצח. הדלתות המקשרות נאטמו בלבנים באותו קיץ, ומאז משחקים בערכה בחדר אחד בכל פעם.
במשך תשע שנים עמד בקצה הבר טווס פליז שנמתח במפתח זעיר, ופרש את זנבו רק כשהכרזה בחדר הייתה שקרית. ב-1986 העתיק הבית את עיני האמייל שלו אל ערכת קוביות, Mechanical Peacock, ואטם בלבנים את אותו קצה של הבר, יחד עם הציפור. בלילות עמוסים הקיר החדש מתקתק.
כל שולחן בבית מוברג לרצפה מאז 1990, השנה שבה הגיעה ערכת Night Express לשולחן 5. בכל לילה בשלוש פחות עשרים זחלו כוסות השתייה של אותו שולחן לעבר הדלת, כאילו עוברת מתחת רכבת, וקוביות משוחררות נמצאו עד השחר בחדר הסמוך. שום מסילה אינה עוברת מתחת לבניין, והברגים לא הוצאו מעולם.
בין ארבע לחמש לפנות בוקר עוברים האורות בבית מענבר ללבן שטוח, שינוי שנעשה לראשונה ב-1998 בשביל משחק יחיד בערכה הזאת ולא בוטל מעולם. הקוביות חיוורות, כבדות וקרות מספיק כדי לערפל כוס, והקרופייה מוציא אותן רק בשעה ההיא. האורחים עדיין קוראים לה Platinum Hour, והבר נסגר לכבודה.
שום סיבוב בבית אינו רשאי להסתיים בלי מפסיד, כלל שנקבע ב-1981, כשגלגל הרולטה האחרון יצא מחדר 11 ונגר גילף קוביות מן התא הירוק שלו. לכל קובייה נותרה פאה ירוקה וריקה אחת, ובערב הראשון עלו כל הפאות הריקות יחד, והקרופייה נותר בלי אף אחד שיוכל להגיש לו את האקדח. הסט Roulette Zero עדיין מחזיק בסיבוב הבטל היחיד בספר החשבונות.
עד 1978 חילקו קלפים בחדר האחורי, ואז הטיל אורח בשולחן 14 קוביות שצוירו מעשר ועד אס, עם כתר על הפאה השישית, והעלה את כל הרצף המלכותי בבת אחת. כל שחקן קלפים בבניין הניח את הקלפים שבידו ובא לצפות. עם שחר שרף הבית את חפיסותיו, ושמר רק את Royal Flush כדי לזכור אותן.
צורף היה חייב לבית טובה שמעולם לא נקב בשמה, וב-1984 פרע אותה בשש קוביות קטנות שנחצבו מאבן הטבעת של אשתו. מדי שנה חזר באותו תאריך לשאול אם הוא עדיין חייב משהו, ומצא עוד קובייה של Ruby Debt שהפכה מאדום לשחור. השישית השחירה ב-1990, הוא הפסיק לבוא, ומאז שום חוב בבית אינו שורד את הלילה.
מי שמעביר אצבע רטובה לאורך אחת מצלעות Sirens Glass שומע אותו שר, וב-1988 הוא התחיל לשיר מעצמו בשולחן 3 בכל פעם שלהכרזה חסרה אחת כדי להיות אמת. האורחים רכנו להקשיב, העלו את ההכרזות מעליה, ושלושה מהם נורו לפני חצות. מאז הבר מגיש לאולם בכלי בדיל, ואף כוס זכוכית לשתייה לא עמדה על שולחן בבית.
החלון שמעל הבר הראה את הבית בזכוכית צבעונית, כל שולחן מואר, עד שהטלה חזקה ב-1976 ניפצה את השמשה שבה צויר שולחן 12. מן השברים שנפלו חתך הזגג קוביות שקווי עופרת חוצים כל פאה שלהן כמו קירות בתוכנית קומה, וקרא להן Stained Glass Club. באותו שבוע נאטמה המסגרת בלבנים, ומאז אין לבית חלון.
רשימת המלאי מונה את ערכת All Seeing Lie בכל ביקורת מאז 1979, אף שאף פקיד לא רשם את קבלתה ואף אורח לא טען שאבדה לו. בכל ספירה נמצאת נקודה אחת מצוירת כעין פקוחה, ולעולם לא על אותה פאה פעמיים. הבית מחזיק את הערכה תחת „מקור בבירור“, מתייק את הכדור שנושא את שמה באותה מגירה, וחדל לשאול את הקרופיירים מי הביא את האחד או את השני.
רשימת המלאי ממקמת את ערכת Endless Hallway בארון האחרון של המסדרון שמאחורי המלתחה. מאז 1988 הלכו במסדרון הזה שלושה סבלים, כל אחד עם מנורה מלאה, וכל אחד חזר על עקבותיו כשהלהבה החלה לגווע, אחרי שספר יותר דלתות ממה שיש לבניין קירות. הבית אינו יודע לומר מי מסר את הערכה ואם הגיעה בכלל, ובכל זאת הוא משכפל בכל שנה מפתח חדש לארון.
רק כשנשארים שני שחקנים מופיעה ערכת Final Stage, כבר מחכה מתחת לכוס רזרבית, וספר החשבונות רשם אותה בשלושים ושמונה סיבובים אחרונים מאז 1985. עמודת הרכישה שליד שמה ריקה, וכל קרופייה משוכנע שקרופייה אחר הוא שהוציא אותה. היום הבית משאיר כוס רזרבית בכל שולחן, ואיש אינו מציץ מתחתיה לפני הזמן.
ארבעים היה המספר הרחוק ביותר שאליו הגיע קרופייה אחד ב-1979 כשספר את הפאות של ערכת Impossible Staircase, שכל אחת מהן מראה נקודה אחת יותר מהפאה שלפניה. ספר החשבונות רושם את הערכה כמתנה מאדריאן ווס, ואילו ווס טוען מאז ומעולם שהבית נתן אותה לו. היא נשמרת במדרגות של החדר האחורי, על מדרגה שהנגרים אינם מוצאים בתוכניות שלהם.
לבית מעולם לא היה אולם נשפים, ובכל זאת התוכנית שהוגשה ב-1979 מראה אולם כזה מעל חדר 12, משורטט בעיפרון שנמרח במזג אוויר חם. ערכת Melting Ballroom, פאות מוזהבות שנקודותיהן שוקעות לעבר קצה אחד, נמצאה על מישורת המדרגות של הקומה ההיא, שאליה אינו מגיע שום גרם מדרגות. היום היא מונחת בוויטרינת זכוכית שננעלה לפני שהגיעה, ואיש לא חתם על קבלתה.
בספר המלתחה של 1983 שולחן 9 מפקיד את ערכת Mirror Maze ושולחן 9 אוסף אותה, באותו לילה, בשני כתבי יד שונים. באותו שבוע עבר שולחן 9 לכה מחדש ולא הושיב איש. הערכה, מוכספת כך שכל נקודה נמשכת לאורך מסדרון הולך וצר של העתקים, מעולם לא יצאה מהמלתחה, ושתי השורות לא סומנו מעולם.
מאחורי החדר האחורי יש קיר שאף בנאי לא שרטט, ובו פתח צר בגובה הברך, והבית קורא Mouth Beyond גם לפתח וגם לערכה השחורה שהוא פולט. יש לילות שבהם קובייה עם נקודות כמו שיניים קטנות מחליקה החוצה אל הקרשים, ויש לילות שבהם אחת נכנסת פנימה. אם הבית הוא הבעלים של הערכה או רק מחזיק בה, לא הוכרע מעולם.
חברים חדשים בבית מניחים יד על קופסה של קוביות ירוקות שמקיף אותה נחש הנושך את זנבו, וחוזרים על שבועה שמסתיימת במילים שבהן נפתחה. כל כרך של ספר החשבונות מאז 1974 רושם את רכישת הערכה הזאת, Ouroboros Oath, וכל רישום מתוארך לשנה שאחרי סגירת הכרך. באף אחד מהם לא נזכר שם של מוכר.
שישה גיליונות נייר, כל אחד מקופל לקובייה עם צריח מצויר בדיו על כל פאה, הם ערכת Paper Kingdom, ואף אחד מהם לא התקמט באף כוס בשולחן 16 מאז 1976. ב-1990 נשאלו ארבעה מאנשי הצוות מי הביא אותה, וכל אחד מהם נקב בשם של אורח אחר, ואף אחד מהאורחים האלה לא ביקר באותה שנה. כל ארבעת השמות רשומים על הכרטיס שבקופסה שלה.
התצלום שצולם בליל הפתיחה של הבית ב-1974 מראה את ערכת Queen of Fate כבר מונחת על שולחן 13, שבוע לפני שהבית קנה את הקוביות הראשונות שלו. עשויה שנהב, עם דמות קטנה מוכתרת שעומדת במקום שבו אמורה להיות כל נקודה בודדת, היא עדיין על שולחן 13. איש מעולם לא טען שהביא אותה, והבית השאיר אותה במקום שבו מצאה אותה המצלמה.
תפר דק כשערה עובר דרך כל קובייה בערכת Reality Splitter, ובפעם היחידה שהוטלה, בשולחן 10 ב-2003, קראו השחקנים משני קצות השולחן פאות שונות והקרופייה הסכים עם שניהם. ספר החשבונות של אותו לילה מתפצל לשתי עמודות שלעולם אינן מתאחדות. עמודה אחת רושמת את רכישת הערכה; בשנייה אין לה שום זכר.
הסט Recursive Table נושא על כל אחת מפאותיו שולחן מצויר ועליו שש קוביות, ומתחת לזכוכית מגדלת נושאות גם הקוביות האלה שולחנות משלהן. הוא הגיע בקופסה שבתוכה קופסה קטנה יותר ובה אותו סט עצמו, וכך הלאה עד שהעין כבר לא מבחינה. הבית אינו יכול לומר איזה מן הסטים המקוננים שייך לו, ואם החבילה הייתה בדרכה פנימה או החוצה.
אחד מפעמוני השירות מאחורי הבר נושא כרטיס עם הספרה 0, אף שהבית ממספר את חדריו החל מ-7, והוא צלצל פעם אחת בלבד, ב-1985, בלילה שבו הופיע מתחתיו הסט Room Number Zero. הקוביות לבנות, וכל נקודה בהן קדוחה מצד לצד. הברמן שענה לאותו פעמון אינו מוכן לומר לאן הלך, והבית מעולם לא שאל מי השאיר את הסט.
בתצלומים של שולחן 2 מאז 1977 מופיע אותו סט על המעקה, טבעות זהב במקום נקודות סביב מרכזים שחורים, כמו הילות שהפנים שבתוכן כבו. אף קרופייה אינו זוכר שהניח אותו שם, ושום מתנה, הימור או מכירה אינם מסבירים אותו. הבית רושם אותו בשם The Eclipsed Saint רק משום שפקיד היה צריך שם, ומצלם את שולחן 2 בכל שנה חדשה כדי לראות אם הוא נשאר.
מכל חבר חדש מבקשים חמש הבטחות, וכל אחת נחתמת בשורה משלה בספר החברים. לצד שם אחד בעמוד מ-1974 יש שורה שישית חתומה, ומתחתיה רשום The Sixth Oath, בלי נותן ובלי הימור. הבית אינו יכול לומר מי נשבע אותה, ואם הקוביות באו עם ההבטחה או ההבטחה עם הקוביות.
מתחת לחדר 26, מתחת לקרשים שהבית מעולם לא רשם שהניח, מצאו פועלים ב-1992 ארגז ועליו בשבלונה The Worm God. בתוכו היו קוביות שגולפה בהן תולעת חיוורת אחת המתפתלת על פני כל שש הפאות, פרקיה סופרים את הנקודות, ולא היה עליהן אבק כלל. ספר החשבונות אינו יכול לומר אם הבית אחסן שם את הסט או בנה מעליו, ועוד באותו אחר צהריים הוחזר הארגז אל מתחת לקרשים.
בעמודת התאריך של Time Without Hands כתובה מילה אחת, „לפני“, וכל שאר העמודות בשורה ריקות. כל קובייה היא לוח שעון קטן, סימני שעות במקום נקודות ופין חשוף במרכז, במקום שבו היו אמורים המחוגים להסתובב. הבית מעולם לא הכריע אם הכוונה לפני ספר החשבונות או לפני הבית, ומשאיר את הסט מחוץ לכל ספירת מלאי.
מגדלים משתלשלים מטה מן השוליים העליונים של כל פאה, חלונותיהם מוארים, כך שהטלה נראית כמו רחוב המשתקף בשלולית. הסט Upside Down City הגיע למלתחה בתוך מעיל שאיש לא בא לקחת, לצד תלוש של הבית שמספרו הבא בתור ותאריכו הלילה שלמחרת. איש המלתחה אינו יכול לומר אם הסט נמסר לשמירה או הוחזר, והוו של אותו מספר נשמר ריק.
הסט שחור מט, קשה למצוא את קצוותיו, ובמקום נקודות יש לו סהרונים דקים וחיוורים שנראים כחיוכים מכל כיסא. ההערה היחידה על Void Smiles Back בספר החשבונות היא סיבוב בשולחן 18 ב-1983 שהבית ניצח בו והבית הפסיד בו. על שתי השורות חתומים ראשי התיבות של אותו קרופייה, והוא אינו זוכר סיבוב כזה.
ארבע פעמים סיפר האורח שהביא את הסט הזה איך הגיע לידיו, וארבע פעמים השתנה הסיפור: מתנה, זכייה, ירושה, מציאה. בשלושים שנותיו בבית הוא לא הכריז אף פעם הכרזת אמת, והמילה שלו היא ההוכחה היחידה לכך שהקוביות נמסרו. ספר החשבונות רושם אותן בשם Word of the Liar ושומר את כל ארבע הגרסאות, ואף אחת מהן אינה מסומנת כאמת.
במשך הלילה מצטבר אפר בתאים הריקים של Ashtray Bottom, שכבה אפורה דקה, אף שבשולחן 6 אסור לעשן מאז 1996. בכל השאר זהו תוף עבודה רגיל, כבד, עמום ונאמן בכל לחיצה. סבל הבוקר עדיין נושף עליו לפני הפתיחה ומקיש את האפר לתוך מאפרת הזכוכית האחרונה שנשארה בבר.
צוות המטבח קרא לתוף על שם צבעו, אבן חומה ומבריקה שחוצה אותה תפר חיוור אחד, העובר דרך התא הרביעי. התוף Avocado Pit מסתובב ישר ומעולם לא נתקע, אבל באביב 2009 נמצא שורש לבן ודק מכורבל בתוך אותו תא. מאז הוא שמור במגירה יבשה, הרחק מן הכיור.
עשוי פליז כהה ופשוט כמו ידית דלת, התוף המכונה Backroom Key עושה דבר אחד שאף תוף אחר בבית אינו מסוגל לו. כששולפים את פין המרכז שלו, הוא מסובב את המנעול של החדר האחורי, ושומר הלילה השתמש בו כך פעמיים ב-1991. היום סופרים אותו בשעת הסגירה עם המפתחות, לא עם האקדחים.
שפתו של Beer Cap מקומטת כמו פקק של בקבוק, וזהו תוף זול ועליז שהצוות שולף כשהטובים נמצאים בניקוי. בסיבוב הראשון של כל ערב הוא משמיע תסיסה קצרה, ואף פעם לא פעמיים. הקרופיירים בשולחן 3 לא יפתחו משחק לפני ששמעו אותה.
תופים רזרביים שמורים בקופסת סיגרים מתחת לדלפק, והתוף הזה גר שם מספיק זמן כדי לזכות בשם Behind the Bar. אחרי עשרים שנה בין הבקבוקים הפלדה שלו מדיפה ריח קלוש של קליפת תפוז וביטר, אפילו ישר מתוך הממס. אורחים שמפסידים עליו מבקשים לעתים קרובות משקה שמעולם לא הזמינו קודם.
פעם בחודש הקרופיירים משמנים את Bone Ivory כמו כל תוף אחר: גליל חיוור, צהבהב מעט, שנחצב מאותו חומר כמו הקוביות הנושאות את שמו. גם אחרי לילה בכספת הקרה הוא יוצא ממנה תמיד חם כמו יד שאוחזים בה. לקרופיירים חדשים מראים זאת בערב הראשון שלהם, כדי שלא יפילו אותו אחר כך מול שולחן.
פיסות של קלפי משחק ישנים, גזורות קטן ומצופות לכה עד שהשתטחו, מכסות כל סנטימטר של Card Collage, והתוף מופיע ברוב הערבים בשולחנות הקטנים. כל הפיסות נגזרו מקלפים אדומים, חוץ מאחת. היא לקוחה מקלף תמונה שחור שהפנים נגזרו ממנו, ומי שמצחצח את התוף עוקף אותה בלי שאמרו לו.
בין ניקוי לניקוי זוחלת פריחה ירוקה על Copper Patina, כמו על כל נחושת שנשמרת ליד בר, ובמשך שנים המנקים שפשפו אותה בכל יום שני. היא לעולם אינה נוצרת סביב התא השני, שנשאר בוהק כמו ביום שבו נוצק התוף. ב-2012 המנקים ויתרו, ועכשיו הם משאירים אותו ירוק, חוץ מאותה טבעת אחת.
התוף Dirty Chips עשוי פלדה מושחרת פשוטה, עם חריצים קטנים לאורך התעלות שלו, וכל אחד מהם דחוס באבק אפור שאף מטלית אינה מרימה. ב-1998 שלח הקרופייה של שולחן 5 קורט ממנו לבדיקה, ונאמר לו שזה גיר, אותו גיר כמו על לוח הדירוג שהבית הוריד ב-1979. התוף הגיע ב-1990, ועדיין יוצא לשולחנות בימי שלישי.
חמישה תאים, לא שישה, קדוחים בתוף שנרשם בשם Five Under, וכך המפסיד בשולחן 3 עומד מול סיכויים גרועים יותר מבכל מקום אחר בבית. הוא יצא מבטנה של מעיל שנשאר במלתחה ב-1980 ואיש לא בא לקחת. קרופיירים שניסו אותו במקום אחר אומרים שהוא מסתובב בקושי בכל שולחן חוץ מזה.
התוף Green Felt נשלח בארגז אחד עם הקוביות הנושאות את שמו, ומאז 1988 הוא עובד בשולחן 4 בלי תקלה. כשמניחים אותו על מגש הפליז בין סיבוב לסיבוב, הוא מתגלגל וממשיך להתגלגל, ישר ככל שיהיה המגש. לכן הקרופיירים מניחים אותו על ריבוע של בד ירוק, ושם הוא נעצר מיד.
התוף House Debt נלקח מאורח כבטוחה לטובה ב-1992 ולא נפדה מעולם, ומאז הוא עובד בשולחן 7 עם כדור רגיל ובלי תלונות. הפלדה שלו רגילה והמנגנון שלו חלק. לקרופיירים יש עליו הערה אחת בלבד: הוא נתקע לכל מפסיד שהבית חייב לו, ומסתובב בחופשיות ברגע שהבית פרע את חובו.
כל תא של Iron Six מוטבע באותה ספרה, ולכן הקרופייה בשולחן 4 רושם כל סיבוב במילה אחת, „שש“, וממשיך הלאה. זהו ברזל משומן פשוט, כבד יותר ממראהו, ורוב הקבועים הפסידו לו לפחות פעם אחת. ההטבעות מעולם לא נשחקו, אף שהמתכת סביבן נעשתה חלקה כמו מדרגה שחוקה.
טבעות חיוורות מסמנות את פניו של Last Toast Rings, שהשאירו כוסות שהונחו עליו בפרידה שספר החשבונות מעולם לא תיעד. ליטוש מעלים אותן לערב אחד, ועד הלילה שלמחרת הן חוזרות בדיוק לאותם מקומות. בכל פעם שהתוף מונח על הדלפק, הברמן מניח את המגש שלו במקום אחר.
פליז בגוון צהוב חיוור, Lemon Cut חרוץ בפלחים כמו פרי שנפרס למשקאות. בכל מקום שבו הוא נעצר, התעלות שלו מטילות על הלבד פלח צהוב ודק של אור מנורה, והפלח תמיד מצביע לעבר הבר. הקרופיירים בשולחן 7 למדו להניח את הכוס של המפסיד בדיוק במקום שבו נוחת האור הזה.
השברים החרוטים סביב השפה של Napkin Odds הועתקו ממפית בר שעליה חישב פעם אורח עצבני את סיכוייו לשרוד את הלילה. החשבון משתבש בשורה השלישית, ובכל זאת הספירה של הקרופיירים עצמם, של כל סיבוביו לאורך השנים, מסכימה עם התשובה השגויה. מלבד זאת זהו תוף רגיל, ולאורחים חדשים עדיין מראים את הטעות, כמחווה של נימוס.
לוח אחד מחבית הוויסקי הראשונה של הבית הפך לשרוול העץ של Oak Cask, כולל חישוקי הפליז. במזג אוויר לח העץ תופח והתוף מסתובב בקושי, ולכן הקרופיירים מחממים אותו ליד מנורת הבר לפני המשחק הראשון. הוא עדיין משאיר ריח של אלכוהול על אצבעות המפסיד, ושום דבר לא שוטף אותו לפני הבוקר.
התוף Red Leather הוא תוף פלדה פשוט, עטוף באותו עור כמו הכיסאות בשולחן 2 ותפור ביד בחוט משוח בשעווה. בכל פעם שתופרים אותו מחדש, תוך שבוע נעלם שוב תפר אחד, תמיד בצד שפונה אל המפסיד. היום הקרופיירים משאירים את הרווח ואומרים שכך התוף נושם.
רוב הלילות בשולחן 5 נמשכים חמישה משחקים, והתוף שם מסתובב בחופשיות לאורך כולם. בלילות שמגיעים למשחק שישי צריך לסובב אותו פעמיים לפני שהוא זז בכלל, ומתקן הנשק שמפרק אותו בכל אביב אינו מוצא בו שום פגם. הקרופיירים מכירים אותו בשם Sixth Match, ופשוט מסובבים אותו פעמיים.
צלקת חיוורת חוצה את אחת התעלות של התוף הזה, במקום שבו החליק לאורך שפת הפליז של שולחן 7 ב-1980. מאז חודש הגימור שלו שלוש פעמים, ובכל פעם חזרה הצלקת בתוך שבוע, באותו מקום ובאותו אורך. התוף Table Scar יוצא לשולחנות כמו כל תוף עבודה, עם הצלקת והכול.
שבעה תקתוקים איטיים: זה הזמן שבו Before the Pull ממשיך להסתובב אחרי שמסובבים אותו, יותר מכל תוף אחר בבית, והאורחים למדו לספור אותם בקול. עד 1979 הפכה הספירה לפזמון, ומפסיד אחד לחץ על ההדק בתקתוק הרביעי רק כדי שזה ייפסק. הכלל שנכתב באותו שבוע עדיין בתוקף: איש ליד השולחן אינו מדבר עד שהתוף נעצר.
פעם עמד בחדר 14 פרגוד מתקפל מצופה לכה, והעגורים המצוירים על התוף הזה הועתקו מלוחותיו. ב-1995 ביקש אורח לקחת את הירייה מאחוריו, מתוך נימוס כלפי השולחן, וחזר בלי פגע כשהתוף מונח תא אחד אחרי המקום שבו נעצר. בגלל Behind the Screen כל לחיצה על ההדק נעשית היום לעיני כולם.
מצופה אמייל באדום של עגבנייה, עם קרום של פלפל לאורך השפה, התוף הזה נעשה כדי להתאים לקוביות מאותו סט. ב-2002 שם לב הבר שכל Bloody Mary שהוזמן בזמן שהתוף היה במשחק הגיע לשולחן כשגבעול הסלרי שבו שבור בדיוק לשניים. כרטיס שנשען ליד מיכל הקרח עדיין מודיע שהמשקה אינו מוגש כל עוד התוף בחוץ.
דסקיות הפליז של דלפק המעילים נושאות מספרי ווים, והתוף Cloakroom Token מוטבע כמו אחת מהן, במספר 28. אורח שיצא אל הגשם ב-1985 מסר אותו בטעות, ואיש המלתחה החזיר לו מעיל אפור שהתאים לו עד השרוול, אף ששום דבר לא היה תלוי על אותו וו כל הלילה. מאז, לפי כלל כתוב, וו 28 נשאר ריק.
שריטה מעוקלת חוצה את פניו של Crooked Smile מפתח תא אחד לפתח התא הבא, וקצה אחד שלה גבוה מהשני. כל קרופייה שליטש אותה עד שנעלמה מצא אותה שוב למחרת בערב, ארוכה מעט יותר בכל פעם. ב-1983 כתב הבית שאין ללטש את התוף הזה לעולם, ומאז השריטה לא גדלה.
את השם Empty Brass Box קיבל התוף מן הקרופיירים שפתחו אותו בשעת הסגירה ולא מצאו כדור באף תא, אף שכדור אחד נטען ולא נורתה אף ירייה. הפליז פשוט, התעלות שלו מרובעות, והוא כבד יותר ממה שנראה. הכלל שנכתב בשבילו ב-1986 קובע שטוענים אותו מול השולחן, ופורקים אותו באותה דרך.
מאחורי לוחית על ציר בגבו של False Bottom השאיר היוצר תא שביעי, שאף פתח טעינה אינו מגיע אליו. איש לא מצא דרך להכניס לתוכו כדור, וקרופייה אחד נשבע ב-1989 ששמע משהו מתגלגל בפנים. מאז דורש כלל מספר ארבע של הבית להרים את הלוחית ולהראות לשולחן שהתא ריק לפני הסיבוב הראשון.
הקרח מסתובב רבע סיבוב בכל כוס בשולחן 6 בכל פעם שמסובבים את Gin and Tonic, והכוסות הקרובות ראשונות. התוף עשוי פלדה בגוון כחלחל, והוא מדיף ריח קלוש של ערער, לא משנה במה משמנים אותו. מאז 1982 קובע כלל הבית בשולחן ההוא שהמשקאות מגיעים בלי קרח כל עוד התוף הזה באקדח.
תא אחד של House Pour מכיל בדיוק את המנה התקנית של הבר, וברמן הוכיח זאת ב-1978 כשמילא אותו מבקבוק ויסקי השיפון מול כל החדר. חמשת האחרים מכילים כל אחד טיפה פחות, אף שיד אחת קדחה את כל השישה. לפי כלל הבית, מי ששורד סיבוב עליו מקבל מנה אחת, שנמדדת באותו תא.
אסור לאיש להסתכל על Hypnosis Coil בזמן שהוא מסתובב, כלל שנכתב ב-1988 אחרי ששני אורחים בשולחן 9 עקבו אחרי הספירלה החרוטה שלו פנימה, וכל אחד מהם חזר על הכרזה שכבר נאמרה. הקרופייה שתיקן אותם אמר שהספירלה המשיכה להסתובב עוד רגע אחרי שהתוף נעצר. היום מפסידים מסובבים אותו מתחת לכף יד קמורה, ושאר השולחן בוחן את התקרה.
מעקות הפליז של שולחן 11 הישן הותכו אחרי שבמגירה שלו נמצאו קוביות משוקללות, והתוף שנוצק מהם הוא Loaded Dice Table. הוא נעצר על התא הפונה אל הקרופייה לעתים קרובות יותר ממה שתוף הוגן אמור. כלל הבית מאז 1987: כשהוא במשחק, המפסיד רשאי לבקש מהשכן שלו לסובב אותו במקומו.
בכל מקום שמניחים אותו על הלבד, Marked Corner נסחף בין הסיבובים אל הפינה הקרובה ומשאיר בה שריטה קטנה ובהירה. באביב 1990 כבר היו בשולחן 6 אחת עשרה שריטות כאלה בפינה אחת, ואז כתב הבית כלל בשבילו. היום התוף נח בין הסיבובים בקערה רדודה, והקערה היא חלק מן הרשומה שלו בספר החשבונות.
כוסות נופלות בכל שולחן שבו מסובבים את התוף הזה, אחת בלילה ולעולם לא של אותו אורח פעמיים, דפוס שהבר ספר לאורך כל 1981. ביומן הסבלים נרשם התוף בשם Red Wine Spill, על שם הצבע שנשפך הכי הרבה. לפי כלל שנכתב באותו חורף, המשקאות בשולחן שלו עומדים על מדף צדדי ולעולם לא על הלבד.
בין קריאת השקרן לבין הסיבוב שלו יצא מפסיד בשולחן 15 לשאוף אוויר ב-1992, ולא חזר עוד לבית. התוף שהשאיר בלי לסובב קיבל את השם Sealed Door מן החותם של הקרופייה, דלת קטנה וסגורה שהוטבעה בשעווה. בכל פעם שמוציאים אותו, החותם הזה מונח לרוחב הדלת של החדר האחורי, ואיש אינו עובר עד שנלחץ ההדק.
לאורך כל 1983 התלוננו השחקנים בשולחן 8 כי שש העיניים הקטנות החרוטות בין התאים מופנות תמיד אל הכוס שלהם, באיזה כיסא שלא ישבו. הסבל סובב את התוף שישית סיבוב בין יד ליד, והתלונות לא השתנו. מאז טוענים ומסובבים את Shifty Eyes מתחת למפית מקופלת, שמוסרת רק אחרי הלחיצה על ההדק.
בתוך שרוולו השמאלי נשא זר בשולחן 10 את התוף הזה כל הערב ב-1977, בכוונה להחליף אותו בתוף של הבית בין יד ליד. התאים שלו נקדחו רדודים מדי מכדי לקבל כדור, ואחרי שהבית דאג לקדוח אותם כראוי שמר את החפץ בשם Sleeve Trick. בכל שולחן שבו הוא במשחק, השרוולים מופשלים עד המרפק.
ריח של ציפורן וסוכר שרוף עולה מן התוף הזה בכל פעם שהוא מתחמם ביד, כי הוא בילה שנים בחבית רום מאחורי הבר שאיש לא חשב לפתוח. הצוות רשם אותו בשם Spiced Rum והכניס אותו למשחק בשולחן 13 ב-1995. לפי כלל הבית, מוזגים קודם למפסיד שלו מנה קטנה, שחייבת לעמוד בלי שייגעו בה עד שנלחץ ההדק.
על פיסת נייר שנתלשה מתפריט הבר התחייב חבר בשולחן 11 ב-1985 למסור את התוף הזה, וכשההכרזה שלו נכשלה טען שדף קרוע אינו מחייב איש. הקרופייה פסק נגדו, והתוף עבר ידיים בשם Torn Promise. מאז עומדת צנצנת דבק ליד ספר החשבונות, וכל התחייבות קרועה מודבקת לפני שמנערים שוב את הכוסות.
מול התוף הזה, המצופה לכה ירוקה, העמיד אורח בשולחן 17 אבטיח שלם באוגוסט 1978, והפסיד אותו בהכרזה של ארבע חמישיות. המנצח, שמעולם לא רצה את האבטיח, השאיר אותו על המזנון תשעה ימים, ומאז התוף מוכר בשם Watermelon Bet. לפי כלל הבית, כל הימור שאיש לא דרש עד עלות השחר שייך היום לסבל.
פעם מילאו כדורי דמה מעץ מחורט את התאים הפנויים של כל תוף בבית, ורק התוף הזה, המצופה לכה בצבע ענבר, ירק אותם אל הלבד בכל פעם שסובבו אותו. הבר קרא לו Whiskey Neat בגלל צבעו ובגלל שהוא מסרב לכל תוספת. לפי כלל שנכתב ב-1982, הוא יוצא לשולחן עם כדור אחד וחמישה תאים ריקים.
ב-1988 חתם אורסון פייק על שטר חוב תמורת טובה, באגודל שנחתך בזכוכית שבורה, והתוף שנחרט באותו סתיו מעתיק את הטביעה בדיוק. כשהגיע מועד פירעון הטובה בשולחן 9, התוף שסובבו היה Blood on the IOU, ופייק הפסיד גם את הסיבוב וגם את הלילה. טביעת האגודל שלו על השטר מעולם לא התייבשה, והבית שומר אותו בשרוול נפרד.
חתימה מסולסלת מקיפה את התוף הזה, ואיש בבית אינו מצליח לקרוא של מי היא. ב-1981 נורה עליו דוריאן וייל והודח ממשחק, ומאותו לילה חתם בספר החשבונות בכתב ידו של הזר שניצח אותו. הקרופיירים קראו לתוף Borrowed Handwriting, ומאז ועד שהפסיק לבוא חתם וייל בסימן איקס פשוט.
סיילס קרואו הכריז שבע חמישיות בשולחן 12 ב-1999 בלי שהייתה בידו אף אחת, וכשהכוסות הורמו הושיט יד אל האקדח. התוף נסדק לרוחבו בידו עוד לפני שהספיק לסובב אותו, ולא נכנס עוד למקומו. אחרי שתוקן בתפר כסף וקיבל את השם Broken Bluff, הוא שרד את ההרגל של קרואו: קרואו שיחק עוד תשע עשרה שנה בלי להכריז על פאה שלא הייתה בידו.
כריש אפור חג סביב ששת התאים של התוף הזה, ואחרי כל סיבוב הסנפיר עומד מעל תא אחר. ג׳וליאן הארט, שבא מחדרי הקלפים, ידע לומר היכן הכדור לפי הסנפיר בלבד, וב-1993 ניחש נכון אחת עשרה פעמים בלי לגעת באקדח. הבית קרא לתוף Card Shark, ומאז לא הושיב את הארט ליד השולחן שלו.
פנים שרוכנות מעל התוף המלוטש הזה חוזרות ממנו מוטות כמה מעלות שמאלה, כמו תמונה שנתלתה ביד רשלנית. ב-2014 הציץ בו אדריאן ווס, מצא את עצמו ישר לגמרי ופירש זאת כמזל, הכריז בפראות ונורה והודח בסיבוב השני. התוף רשום בשם Crooked Reflection, ומאותו לילה ווס מבקש מהקרופייה לסובב בשבילו כל תוף.
מישהו חרט סביב השפה של Debtor's Hour את שתים עשרה הספרות של שעון, ומפסיד ששורד אותו חייב לבית ביקור בשעה שנעצרת מתחת לפטיש. ב-1979 יצאה לאורסון פייק הספרה ארבע, ובמשך אחת עשרה שנה חזר בארבע לפנות בוקר, ובכל פעם הביא טובה שאיש לא זכר שהוא חייב. הבריח של הדלת הצדדית עדיין נפתח בארבע.
ב-1991 ביקש נוקס בל לטעון בעצמו את Devils Grin, אף שפני השטן המרוקעות עליו מחייכות ממש לרוחב פתחי התאים, וכל כדור צריך להיכנס בין השיניים. אחר כך נשבע שהשיניים נסגרו מעט על קצה אצבעו. מאז הקרופייה טוען אותו במלקחיים, ונוקס בל משחק עם כפפה אחת.
אחרי שנעצר, Double Roll ממתין כמשך נשימה ואז מתקדם מעצמו בנקישה עוד תא אחד. ב-1985 הפסיד סיילס קרואו בסיבוב, ראה את התא הטעון מתייצב מתחת לפטיש, ונשאר דומם לגמרי עד שהנקישה השנייה לקחה אותו משם. מאז הוא מבקש את התוף הזה בכל שולחן, והבית מעולם לא סירב לו.
שפתיים מצופות לכה מכסות תא אחד של Eclipse Kiss, אדומות כהות וממוקמות כך שמה שיושב תחתיהן אינו נראה מאף כיסא. ב-1996 הפסיד ג׳וליאן הארט בסיבוב, מצא את הפה מופנה אליו ונשק לו לפני שלחץ על ההדק מול תא ריק. מאז מצפים מכל מפסיד בשולחן 12 לעשות כמוהו, וציפוי הלכה מעולם לא נשחק.
שועל חרוט סביב התעלות של Fox Bluff, רץ כשראשו מופנה לאחור מעל כתפו, ואחרי כל סיבוב הראש נעצר מול מי ששיקר אחרון ליד השולחן. מרקוס מורו הבחין בזה ב-2002, ובילה עונה שלמה בשולחן 8 כשהוא קורא שקרן לפי השועל בלבד. באביב ההוא שייף הבית את פני השועל עד שהשתטחו, ומורו לא ישב ליד השולחן ההוא מאז.
חוט כותנה שחור יחיד קשור דרך המסגרת שמאחורי Hanging by a Thread, ובלעדיו התוף מסרב להסתובב. ב-1993 גזר אותו אליאס ריד כדי להוכיח שזו רק כותנה, והתוף ננעל בחוזקה כזו ששולחן 10 סיים את הלילה בלי שאיש נורה. מאז, בכל ערב, החוט החלופי נקשר בידיו שלו, ואיש אחר אינו נוגע בו.
נוקס בל הביא ב-1983 לשולחן 12 את Lady in Red, תוף מצופה לכה באדום של שמלה שהועמדה פעם כהימור והופסדה ליד אותו שולחן. בכל פעם שחס על מפסיד הופיעה טביעה קלושה של שפתון ליד התא הריק, ונוקס ניגב אותה בלי מילה. אחרי לילה שלישי עזב נוקס את שולחן 12 לתמיד, ומאז הבית לא הושיב שם איש בבגד אדום.
בשעת הסגירה מוריד הקרופייה מן המדף את Last Round, תוף שאחד מתאיו קדוח עמוק בכחוט השערה משאר התאים. לילה אחד ב-1991 ביקש אותו סיילס קרואו מוקדם, ארבעה סיבובים לפני שאר השולחן, הפסיד ביד הבאה בהכרזה של שתי שלשות, והיה האורח היחיד שנורה באותו ערב. היום סיילס קם מכל שולחן לפני שהקרופייה מגיע אל המדף.
אדריאן ווס שיחק רק עם Lunar Gambler, תוף שליד כל אחד מתאיו מופע כסוף של הירח, ורק בלילות של ירח מלא בשולחן 15. ב-1998 נסגר השולחן לתיקונים באחד הלילות האלה, ואדריאן ישב בבר עד עלות השחר והפך את התוף הריק בשתי ידיו. מאז שולחן 15 אינו נסגר לעולם בליל ירח מלא.
במשך אחת עשרה שנה עמד אדם אחד מאחורי הבר בשעה שאחרי חצות, וכל מה שהחזיק בבית היה תוף מאחורי הבקבוקים. אורסון פייק לקח ממנו את Midnight Bartender בשולחן 3 ב-1986 על חמש רביעיות, והברמן תלה את הסינר שלו עוד לפני שפינו את הכוסות. היום הבר סגור בין שתים עשרה לאחת, ואורסון מזמין את המשקה האחרון שלו ברבע לשתים עשרה.
שחקני קלפים מגיעים לבית לעתים רחוקות, וזו שהביאה את Poker Queen ב-1980 מעולם לא למדה את ההכרזות וקראה שקרן על כל יד. ג׳וליאן הארט זכה ממנה בתוף בשולחן 5, ודיוקן קלף החצר הדו-ראשי שעליו מעולם לא נעצר כשאחד מן הפרצופים זקוף. מאז ג׳וליאן מביא לכל משחק קלף אחד הפוך על פניו, ומעולם לא הפך אותו.
ג׳וליאן הארט נשבע שלא עזב את שולחן 3 לילה אחד במרץ 1986, והתוף האדום שם אישר את דבריו בטביעת אגודל טרייה בלכה הרכה שלו על כל אחד מתשעת הסיבובים. ביומן של השוער נרשם שיצא במדרגות הקדמיות בעשר ולא חזר. הארט לקח את Scarlet Alibi הביתה כפרס, ומאז השוער מלווה אותו החוצה בעצמו.
נוקס בל זכה בתוף הזה ב-1990 מול שישה חברים שהתקרבו לאט כדי לצפות בסיבוב האחרון. אותם שישה עומדים מאחורי הכיסא שלו בכל משחק ששיחק מאז, בלי שהוזמנו ובלי לומר מילה. הוא מחזיק את Six Watchers על הלבד לפניו, והבית כבר לא מרשה לאף אחד אחר לעמוד מאחורי גבו.
ב-1984 שיחק אדריאן ווס רק במשחקי אחר הצהריים, ליד השולחן שבחלון, ותמיד ביקש את אותו תוף פליז, מלוטש עד שהטיל כתם שמש על מי שישב מולו. בניצחון השביעי שלו ברציפות כבר קרא לו הבר Solar Hustler. כשהווילונות נסגרו, הפסיד ווס תשעה משחקי אחר צהריים ברציפות, ומאז הוא מזמין רק שולחנות ערב.
תחרה שחורה חרוטה סביב התוף הזה, מועתקת מן הרעלה של אלמנה ששיחקה מול מרקוס מורו לילה שלם ב-1987 בלי להרים אותה אפילו פעם אחת. עם שחר לא זכר אף אחת מההכרזות שלה, רק שהפסיד בכל סיבוב, והיא השאירה לו את התוף כשיצאה. הוא קרא לו Widow's Veil, ומאז לא שיחק מול פנים מכוסות.
מקצהו השני של החדר שמע הברמן של 1983 איזה תא של Bartender Knows נעצר מתחת לפטיש, וכשהתא היה טעון הניח כוס מים ליד המרפק של המפסיד. הוא לא טעה אף פעם, והשחקנים התחילו להסתכל על הבר במקום על הכוסות. באותו חורף בנה הבית את הבר מחדש מאחורי קיר מרופד, ושם הוא עומד מאז.
כשהתוף הופקד בכספת ב-1976 כמשכון תמורת טובה, הוא היה ניקל בוהק, ובעליו הבטיח לפדות אותו עד האביב. בכל שבוע שבו נעדר הבעלים, התוף החשיך בגוון אחד, ועד הפשרת השלגים היה שחור עד הליבה ואיש כבר לא זכר את פניו. מאז הבית לא לקח אף משכון, והמשכון האחרון שהחזיק הוא Black Collateral.
בשבוע שבו הגיע Cardsharp's Legacy, שהוריש לבית רמאי קלפים שלא שיחק שם קוביות אפילו פעם אחת, התחילה כל חפיסה בבניין להסתדר באותו סדר. באביב ההוא של 1978 טרפו הקרופיירים ארבעים חפיסות וחילקו מכל אחת את אותו רצף. מאז אף חפיסה שלמה אינה מורשית לעבור בדלת הראשית, והשוער עדיין בודק את המעילים בחיפוש אחריהן.
לכבוד החורף העשרים של הבית, ב-1994, נערמו על הבר שש קומות של גביעי שמפניה, והמזיגה החלה ברגע שהתוף הזה ננעל בנקישה בשולחן 5. היין זרם מגביע לגביע באותו לילה ועוד תשעה לילות אחריו, אף שאיש לא הרים שוב את הבקבוק. הבית סגר את המגדל בוויטרינה במקום שבו עמד, והשם Champagne Tower ניתן לתוף על שם מה שעומד בתוכה.
ארבעים ושמונה פאות ליטוש מכסות את Diamond Cut, והן לוטשו בידי הצורף שחתך את הקוביות הנושאות אותו שם. מתחת למנורות התקרה הן הטילו רסיסי אור אל מתחת לשפות הכוסות, וב-1987 קרא אורח מן הלבד שלוש ידיים לפני שמישהו הבין איך. באותו חורף הוריד הבית את המנורות, ומאז כל שולחן מואר מן הצד.
ההזהבה של Gilded Sleight הסתירה תפר, ובמשך שש שנים ניצל אותו קרופייה בשולחן 16 כדי להבריח את הכדור פנימה והחוצה בכף ידו כשהעביר את האקדח מעבר לשולחן. הוא נתפס ב-1990 רק משום שעלה זהב נשפשף אל פנים השרוול שלו. כל קרופייה בבית עובד היום בשרוולים מופשלים עד המרפק.
כל תוף שהבית קונה מונח על מאזני פליז מול תוף הזהב המלא שבכספת המשרד, וכל מה שאינו מתאזן מוחזר. ב-1999 יצא Gold Standard מן הכספת קל בכמה גרגרים, בלי סימן אחד עליו. במקום לפקפק בו, הורה הבית לשייף כל תוף שבבעלותו עד שישתווה אליו.
התוף שנקרא היום House Relic נטען לראשונה באביב 1974, הסתובב בשולחן 2 חמש עשרה שנה, ושמר על תעלותיו את סימן הטבעת של המייסד לאורך כל ניקוי. כשהקרופיירים הצביעו להוציא אותו לגמלאות, חצב הבית גומחה בקיר שמאחורי השולחן ההוא ואטם אותו בתוכה בלבנים, כשהכדור היחיד שלו עדיין בפנים. מאז שולחן 2 לא זז ממקומו.
מהפנט במה שהפסיד שלושה לילות ברציפות בחדר 21 סגר את החשבון ב-1979 בתוף שמקיש כמו ספירה איטית עד עשר. קרופיירים שסובבו את Hypnotists Debt התעוררו בנקישה העשירית בלי לדעת בדיוק מה קרה, אף שספר החשבונות היה מלא ושלם בכתב ידם. מאותו חורף כל סיבוב בבית נספר בקול רק עד תשע.
ספר החשבונות של 1976 מתעד אורח שחתם רק בסמל אצולה, אחרון לשושלת שאף פנקס אחר כבר לא נשא. הוא הימר על התוף שנקרא היום Last Aristocrat ושם מולו את התואר שלו עצמו, הפסיד, וביקש שהתואר יימחק ולא יועבר הלאה. מאותו לילה רושם הבית כל אורח בספר החשבונות בשם פרטי ושם משפחה בלבד.
ורדים הגיעו לבר בכל ערב מאז 1974, עד האביב שבו קבוע נורה בשולחן 16 כשאחד מהם עוד בידו. למחרת בבוקר העתיק החרט את הפרח ההוא אל תוף, עלי הכותרת מקופלים סביב התא השישי, והבית קרא לו Last Rose. באותו שבוע בוטלה הזמנת הפרחים, והאגרטל שבקצה הבר עומד יבש מאז.
שני אורחים חתמו על הסכם בחדר 17 כשקיפלו את תנאיו לתוך תא של Locked Bargain ושברו את המפתח הקטן שלו לשניים. חצי אחד יצא מן הבית ב-1994 עם אורח שלא חזר מעולם, ומאז התוף לא הסתובב. הבית קבע אותו בקיר של חדר 17 מאחורי זכוכית, ואיש כבר אינו מזמין את החדר.
בלילות בהירים Moonlit Siren מזמזם בזמן שהוא מסתובב, והסירנה הכסופה שמקיפה אותו נראית כאילו היא פונה אל החלון. ב-1978 רכנו ארבעה שחקנים בשולחן 14 כדי להקשיב, והעלו את ההכרזה מעבר לכל מה שהכוסות יכלו להכיל. בשבוע שאחרי אטם הבית בלבנים את החלון הגבוה שמעל אותו שולחן, והטלאי עדיין כהה מן הקיר שסביבו.
מי שמסובב את Platinum Vice מגלה שהתוף אינו עוזב את היד עד שהמסובב מנצח בסיבוב, והמתכת נסגרת בעדינות על קצות האצבעות כמו מלחציים קטנים של שולחן עבודה. ב-1999 הפסיד אורח בשולחן 18 שלושה סיבובים ברציפות כשהתוף עדיין על אצבעותיו, וביקש מהבית לעצור את הלילה. הבית עצר, ומאז כל לילה מסתיים שעה מוקדם יותר.
שעווה שחורה עדיין מחזיקה סגור עמוד אחד בספר החשבונות, העמוד שאורח ביקש ב-1985 שלעולם לא יוקרא שוב בקול. את Price of Silence מסר האורח בתמורה, תוף שמסתובב ויורה בלי נקישה אחת. היום הקרופייה מונה בקול כל תא שעובר מולו, וכל כריכה מחדש של ספר החשבונות השאירה את החותם במקומו.
בחורף 1979 נתן כל מפסיד בשולחן 12 לאישה בפרוות אפורה לסובב בשבילו את התוף, ואף תא לא ירה תחת ידה. הצוות קרא לתוף Roulette Empress על שמה, הרבה לפני שמישהו למד את שמה האמיתי. כשהפסיקה לבוא, קבע הבית שאף יד מלבד ידו של המפסיד לא תסובב עוד תוף, בשום שולחן.
הזהבה מכסה את Solar Eclipse כולו חוץ מתעלה אחת, שבה קבע היוצר דיסקת אמייל שחורה בתוך טבעת זהב דקה. השמש המצוירת מעל הדלת הראשית הייתה זהב פשוט מאז 1974, וב-1988, בשבוע שבו סובבו את התוף הזה לראשונה, הבית צבע את מרכזה בשחור כדי שיתאים. כל צביעה מחדש מאז שמרה על השחור.
הבית נתן אשראי פעם אחת, ב-1976, כשזר שלא נשאר לו דבר הימר על נשמתו בסיבוב אחד, והקרופייה כתב בגיר Soul on Credit לרוחב התוף. הוא הפסיד, לחץ על ההדק מול תא ריק, ויצא כשהוא עדיין חייב. בכל ספר חשבונות שהבית הזמין מאז יש בתחתית כל עמוד שורה אחת נוספת, שנשארת פתוחה בשבילו.
חרט שאיבד את מעמדו בעקבות ספירה של קרופייה בשולחן 9 ב-1999 שלח את התלונה היחידה שלו בדמות התוף הזה, ועל שפתו חרוט The House Always Lies. כשבדק הקרופייה את הרישום שלו עצמו מאותו לילה, גילה שחסרה בו קובייה אחת. מאז אף קרופייה אינו סופר חשיפה לבדו, וכל כוס שמורמת נספרת בקול בידי השולחן כולו.
ב-1993 הצית ניצוץ מן התנור את המדף העליון של הבר, ולסבלים לקח שעה לכבות את האש בחבטות. באפר שכב התוף משולחן 18, מפויח מבחוץ, וששת תאיו עדיין מלאים בוויסקי שלא נשרף. הבית שמר את התוף בשם Whiskey Inferno ובנה מחדש את הבר מאבן, בצד השני של האולם, מול כל השולחנות.
מעל כל תא של All Seeing Casino חרוטה עין, וכל השש מביטות אל אותה פינה בחדר 19. התוף נמצא מורכב על האקדח בשולחן 11 בוקר אחד ב-1987, ושלושה קרופיירים כתבו כל אחד שקנה אותו משני האחרים. הבית מעולם לא היה קזינו, והפינה ההיא עדיין נשארת חשוכה.
האור אינו מגיע לתחתית התא השישי של Black Hole Roulette, והקרופיירים הפסיקו לנסות אחרי שעיפרון נכנס לתוכו ויצא קצר באינץ׳. ספירת המלאי של 2004 רושמת שהתוף התקבל, זו של 2005 רושמת שמעולם לא התקבל, והמגירה שבה הוא מונח אינה מופיעה באף אחת מהן. ובכל זאת מסובבים אותו בשולחן 17.
השעווה על Broken House Seal נושאת את סמל הבית כשהוא בקוע בדיוק באמצעו, אף שחותמת הפליז שמטביעה את הסמל מעולם לא נסדקה. אף פקיד אינו זוכר שחתם אותו, שום ספר חשבונות אינו מתעד את הגעת התוף, והוא נמצא בכספת שנה לפני שהכספת נקנתה. כל חותם שהבית מטביע היום מוטבע פעמיים, ושתי ההטבעות מושוות.
כוכבים קטנים חרוטים על פני התוף הזה בצורות שאינן תואמות אף מפת שמיים שהייתה אי פעם בידי הבית. הוא נמצא מתחת לדלפק הבר בחורף 1974, עטוף בחשבון על סבב משקאות לכל כיסא וחתום רק במילה „למעלה“. לבית אין קומה עליונה, והתוף Celestial Bar מעולם לא נרשם כקנוי, כמתנה או כזכייה.
שלושה קרופיירים תיארו בזה אחר זה את אותו תוף: יהלום אחד משובץ מעל תא יחיד, שהאט בכל פעם שעבר מולם, כך שמפסידים רכנו קדימה להסתכל. איש מהם לא ידע לומר מי הכניס את Diamond Temptress, ובעמוד הרכישות של אותה עונה הרשומה מופיעה בלי חתימה. נרתיק הקטיפה שלו נעול מאז 1994, ואיש לא פתח אותו כדי לבדוק.
שום רשימת מלאי, חשבונית או קרופייה אינם מסבירים את Dice Remember, תוף ניקל שנראה רק בתצלומים שצולמו בשולחן 9 בין 1981 ל-2004. בכל לילה שבו הוא מופיע בתצלום, הקוביות בשולחן ההוא חזרו והעלו את הידיים של הלילה הקודם, לפי הסדר, עד ההכרזה האחרונה. הבית מתייק את התצלומים האלה תחת פריטים שאינם ברשותו.
יש לילות שבהם הקרופייה בשולחן 14 פותח את האקדח ומוצא בו תוף אחר, פלדה שחורה ועליה חרוטות פניה של אישה לרוחב דיסקת זהב. ספר החשבונות נושא את Eclipse Goddess מאז 1977, בלי מקור ובלי תאריך הגעה, ובספירת הבוקר תוף הבית כבר חזר למקומו. הקבועים בשולחן ההוא למדו לשאול איזה תוף נמצא באקדח לפני שהם מכריזים.
בשולחן 18, ב-1974, שני אורחים הימרו על תוף בהכרזה שאף אחד מהם לא קרא עליה שקרן, והקרופייה סגר את הלילה כשהכוסות עדיין מונחות. אף אחד מן השמות לא שרד בפנקס, ולכן הבית אינו יכול לומר אם Eternal Wager שייך לו או עדיין שייך למנצח שטרם הוכרע. ההכרזה הפתוחה מועתקת לעמוד הראשון של כל ספר חשבונות חדש.
שורות של שמות רצות לאורך התעלות של Graveyard Roll, כל שם של אורח שנורה והודח מערב בבית, מאוית כפי שספר החשבונות מאיית אותו. הוותיק שבהם נושא את התאריך 1974, החדש שבהם מעולם לא חתם בכניסה, ואיש מן הצוות אינו יכול לומר מתי הגיע התוף או מי הביא אותו. הוא שוכן, לא טעון, בחדר האחורי.
טביעת כף היד שעל פני Hand of the House הוטבעה כשהפלדה עוד הייתה רכה, והיא אינה תואמת אף קרופייה, אורח או בעלים שבתיק. שום קנייה, מתנה או חילוט אינם מסבירים את התוף, והבית אינו יכול לנקוב בלילה שבו ישב לראשונה באקדח. אנשי הצוות אוחזים באקדח הטעון בידית, לעולם לא בתוף.
בלילה שבו נפתח הבית, ב-1974, היה House Takes All תלוי על וו במלתחה, עם תלוש בלי מספר ומוטו חרוט סביב שפתו. שום אורח לא הפקיד אותו, שום אורח לא דרש אותו, ואף אחד מן המייסדים לא הסכים לומר שהוא שלו. ספר החשבונות אינו רושם אותו לא תחת רכישות ולא תחת זכיות, אלא בשורה משלו, שנשארה בלי כותרת.
נחש של קוביות זעירות מגולפות מקיף את Ouroboros Dice ובולע את זנבו שלו בפתח הטעינה. שטר המכירה היחיד בתיקים מעביר אותו לבית ממוכר שחתימתו היא חתימת הבית עצמו, ותאריכו הבוקר שאחרי הלילה הראשון שבו שיחקו בו. הקרופיירים עדיין רושמים אותו בפנקס כפריט שיגיע מחר.
דיו מחלחלת מן התאים של Prophet's Ink אף שאיש מעולם לא מזג לתוכם, וכל טיפה נופלת על הלבד מול האורח הבא שיפסיד. הרשומה שאמורה לתעד את רכישתו היא כתם אחד של אותה דיו, שמתפרש על פני שני תאריכים ושלושה שמות אפשריים. הבית לא כתב לאף אחד מהשלושה, ואף אחד מהם לא בא מעולם לשאול.
לא משנה איזה תא טוען הקרופייה, הדמות המוכתרת על Queen of Loaded Fate מכוונת את שרביטה אל התא שמחזיק את הכדור. הוא שירת את שולחן 13 עד סוף 2002 לפני שמישהו שאל מאין בא, וכל אחד מארבעה קרופיירים היה בטוח שאחר חתם על קבלתו. שום חתימה לא נמצאה, והבית רושם את הגעתו כלילה הראשון שבו השתמשו בו.
בלילה אחד ב-1997 סומנו כפרועות הטובות שחייבו לבית שישה אורחים, כל אחת בכתב יד אחר, וכל אחת תמורת מסירה של אותו תוף עצמו. אף אחד מן השישה אינו מופיע בשום מקום אחר בספר החשבונות, ואיש מאלה שהיו במשמרת באותו לילה אינו זוכר תוף שעבר מיד ליד. הוא נח בכספת בשם Six Debts, והבית הפסיק לנסות להכריע של מי הוא.
תשע כוסות הורמו בשולחן 16 בלילה האחרון של 2019, וכשהורדו עמד ביניהן על מגש הכסף תוף זקוף, כמו כוס עשירית. שום אורח לא הביא אותו, הבר לא שלח אותו, והקרופייה סירב לחתום על קבלתו. הוא רשום רק בשם The Final Toast, ועדיין עומד על אותו מגש, שלא נשא משקה מאז.
לפי סיילס קרואו, התוף כבר היה מונח על שולחן 2 כשהתיישב שם לראשונה ב-1974, ואילו הקרופייה של אותה שנה נשבע שקרואו הוא שהביא אותו. כל אחד מהם דבק בגרסתו עד שהקרופייה פרש, וספר החשבונות אינו תומך באף אחת מהן. מאז החברים קוראים לו The Liar God, והוא התוף היחיד שהבית משמיט מספירת המלאי שלו בכל ינואר.
שבעה תאים קדוחים בתוף הזה, אחד יותר ממה שאקדחי השולחנות נבנו לשאת, ובכל זאת הוא נכנס אליהם. הוא נמצא בין מעילי החורף במלתחה, ואיש מן הצוות אינו זוכר שקיבל אותו לשמירה. מאז הוא מוכר בשם The Seventh Hand, ומעולם לא נטען, כי איש אינו מסכים איזה תא הוא השביעי.
ב-2011 מצאו פועלי גגות את התוף הזה תקוע בראש הארובה שמעל חדר 19, משומן זה עתה, ולצדו כרטיס שעליו כתוב Tricksters Ascension. האש למטה בערה כל לילה באותו חורף, ובכל זאת הפלדה הייתה קרירה והכרטיס נקי מפיח. הבית שמר אותו בלי להכריע מי נתן אותו, והארובה ההיא מנוקה היום רק מלמטה.
מנורת הפליז שמעל שולחן 14 דלקה על שמן מ-1974 ועד 2003, כשהסבל הוריד אותה ומצא תוף במכל היבש שלה. המנורה מעולם לא נפתחה, ואיש אינו יכול לומר מי הכניס את התוף פנימה. ספר החשבונות רושם אותו בשם When the Lamp Dies, ולצדו, בחדר האחורי, הבית מחזיק מנורה רזרבית מלאה בשמן ופתילתה גזומה.
טבעות נחושת כמו זו שעל Ash Mark הקיפו פעם את הסיגרים של הבר, ועל זו נשארה טביעה אפורה של אגודל שנלחץ אליה כשהאפר עוד היה חם. בכל פעם שהכדור מוצא מהתוף מונח בתא שלו קורט של אפר טרי, גם כשאיש ליד השולחן לא עישן. הקרופיירים מברישים אותו החוצה במברשת גילוח ששמורה בנרתיק של התוף.
בבסיס השעם של Bar Cork, מתחת לסימן שהמוזגים צורבים בפקקים שלהם, נראות טבעות שנתיות, ומוזג אחד ספר שלושים מהן ב-1990. כל ספירה מאז יצאה גבוהה בטבעת אחת על כל שנה שחלפה, כאילו השעם עדיין על העץ. המוזגים סופרים אותן בבוקר הראשון של כל שנה ורושמים את המספר בעיפרון בצד הפנימי של דלת המרתף.
מי שטוען בשולחן 3 מכיר את Black Walnut לפי האגודל: התרמיל שלו הושרה בקליפת אגוז ב-1974 ועדיין לא סיים לפלוט את צבעו. בתא הוא יושב ככל כדור אחר, אבל הוא משאיר על העור סהר חום שדוהה רק כעבור שבוע. בלילות שבהם הוא נטען מחכה היום ליד התוף מטלית מקופלת.
הכדור Bone Plug הוא תרמיל פליז שפיו סתום ביתד עצם מחורטת במקום שבו אמורה לשבת העופרת, והוא קל מספיק כדי שאפשר יהיה להבחין בו בין האחרים לפי המשקל בלבד. כשמניחים אותו על צדו על הלבד, הוא מתגלגל לאט אל הכוס הקרובה, גם על השולחנות המפולסים. הקרופיירים למדו להעמיד אותו זקוף בכל פעם שהוא יוצא מהתוף.
במקומות שבהם האמייל הלבן של Chipped Enamel התקלף, המתכת שמתחתיו מראה ירוק ישן, בצבע הלבד שהבית הסיר מהשולחנות ב-1988. חרש הנשק צבע אותו בשכבה חדשה ב-1995, ותוך שבוע התקלף האמייל החדש בדיוק באותם מקומות. הוא נטען כשהוא מקולף, והפתיתים שלו ממלאים צנצנת על המדף של חרש הנשק, כולם לבנים.
באוגוסט התא שמחזיק את Cold Iron מעלה טיפות מים, כמו כוס שהוצאה מהקרח. זה הכדור העמום ביותר בארון, ברזל פשוט במקום העופרת של האחרים, והוא נשאר קר כמו מרתף גם כשיד נסגרת עליו זמן רב. שחקני שולחן 5 התרגלו להשעין את המשקאות שלהם על התוף בין יד ליד.
בבסיס של Copper Target מוטבעות טבעות ונקודה, כך שכשהוא טעון נדמה שהתוף מכוון בחזרה אל מי שמחזיק באקדח. כל פיסת נחושת אחרת בבית הוריקה בשוליים, וזו מעולם לא. זה הכדור שהקרופייה מושיט אליו יד כששולחן נעשה בטוח מדי בעצמו.
רכסי פח דקים עוטפים את בסיסו של Crimped Tin סביב לשונית קטנה מקופלת, ובכל מקום שבו מניחים את הכדור הוא משאיר טבעת רטובה, כמו שהייתה משאירה כוס קרה. התרמיל לעולם אינו לח, והטבעת מתייבשת לפני שמספיקים להרים כוס. על הקטע הוותיק ביותר של הבר עדיין נראות טבעות מלפני 1997, השנה שבה קיבלו הקרופיירים צלוחית בשבילו.
בשולחן 11 נרשם מניין הסיבובים על שפת השולחן בעזרת Croupier's Chalk, כדור שבסיסו לבד כהה חרוץ בסימני ספירה לבנים, והם נמרחים על העץ כמו גיר של ממש. מאז 1987 הוא סימן שם כל ספירה ולא נשחק אפילו בעובי שערה. הגיר שמונפק לשולחן 11 בכל חודש חוזר למחסן שלם.
הכדור Dead Concrete אפור, גרגרי וכבד יותר ממה שכדור בגודלו רשאי להיות, כאילו נוצק ולא יוצר. בכל מקום שמניחים אותו הוא משאיר טבעת דקה של אבק אפור, ובכל זאת בעשרים שנות שקילה לא איבד אף גרגר. בלילות שבהם הוא משחק מברישים את הלבד בשולחן 2 אחרי כל יד.
פשוט, מבריק ורגיל לגמרי, Factory Brass הגיע ב-1976 בקרטון של חמישים כדורים זהים, והוא האחרון מהם שעוד נמצא בארון. על חותמת הבסיס שלו רשום מספר אצווה בן שתי ספרות, ובכל שולחן שבו הוא נטען, המספר זהה למספר השולחן. הקרופיירים הפסיקו להעיר על כך מזמן, והיום הם נעזרים בו כדי למצוא את העמוד הנכון בספר החשבונות.
הכדור חורט במחרטה מקורת אלון ישנה וכהה, והסיבים שלו מקיפים את מותניו בלולאה הדוקה אחת, כמו קשר. חזק ככל שיסובבו את התוף, Gallows Oak נח תמיד בתא התחתון, תלוי. זה הכדור היחיד בארון שנשמר בשכיבה, בחריץ שנחצב לפי מידתו, כדי שלא יהיה לו היכן להיתלות.
בסיסו של House Button בגוון עצם כהה ומנוקב בארבעה חורים כמו כפתור של מעיל, ודרכו תפור חוט עבה שקשור איפשהו בתוך התרמיל האטום. חרש הנשק מעולם לא מצא היכן החוט נכנס, ומשיכה בו אינה מזיזה דבר. הקצה החופשי מתארך ברוחב אצבע בכל שבוע, והקרופייה גוזם אותו בימי שישי במספריים לציפורניים שאינם משמשים לשום דבר אחר.
המעשנים בשולחן 12 גילו ב-1984 ששום גפרור אינו נדלק כל עוד Match Head יושב בתוף, אף שעל בסיסו נראים שני גפרורים מוצלבים על עץ חרוך, כאילו שניהם כבו זה עתה. משטחי החיכוך של הקופסאות מתרככים עד שהכדור מוצא מהתוף. בבר שמורה קופסת פח של מציתים ללילות שבהם שולחן 12 טוען אותו, ומשאילים מהם מצית אחד לכל אורח.
ברוב ערבי החול מאז 1976 נמצא Powder Burn, עופרת פשוטה בתרמיל פליז עמום, בתוף של שולחן 6. מי שדוחף אותו באגודל אל התא הולך הביתה עם כווייה אפורה קטנה על כרית האגודל, בין שהכדור נורה באותו לילה ובין שלא. הקרופייה מחזיק אצבעון של חייט ליד התוף, והקבועים של שולחן 6 יודעים לבקש אותו.
חלוד מכדי לירות, Rust Witness משמש את הקרופיירים ככדור דמה לבדיקה שתוף חדש מסתובב בחופשיות. בכל פעם ששני שחקנים חלוקים על מה שהוכרז, מניחים אותו על הלבד ביניהם, ואחר כך מופיעה עליו תמיד פריחה כתומה טרייה בצד שפנה אל מי שטעה. הקרופיירים מנגבים אותו ומחזירים אותו למגירה בלי להעיר דבר.
מישהו שקדם לבית חרץ שישה חריצים עמוקים סביב הפיקה של Six Notches, ובכל אחד מהם שקע פיח ישן. ב-1993 הניח חרש הנשק פצירה על הכדור בכוונה לחרוץ עוד אחד, והפצירה איבדה את שיניה במשיכה הראשונה בעוד הפליז לא קיבל שום סימן. הפצירה תלויה חלקה מעל שולחן העבודה שלו, ומאז לא נגע בכדור שום כלי.
עור שנתפר הדוק סביב התרמיל שומר על Stitched Leather מלקרקש בתא, והשולחנות השקטים מבקשים אותו בשמו. בתפר יש אחד עשר תכים של חוט משוח בשעווה, ובבוקר שאחרי שהוא נורה סופר עובד המלתחה שמתקן אותו שנים עשר. עד הערב הם שוב אחד עשר, והעובד רושם את הבקרים האלה בסוף ספר המעילים.
כשלי ירי נרשמים בספר החשבונות בעיפרון, ול-Struck Primer יש אחד כזה מ-1976, כשהפטיש בשולחן 4 ירד עקום והשאיר שקע אלכסוני לרוחב הפיקה שלו. מאז הוא נטען ברוב הלילות ולא נורה אף פעם, ובכל זאת בכל בוקר שפת השקע ההוא מבריקה, כאילו הוכתה במהלך הלילה. בשולחן 4 טוענים אותו ראשון, כדי שכשל הירי ייגמר לפני שמישהו מכריז.
על בסיס הפליז של Table Six טבועה חותמת המושבים הישנה של הבית, הספרה 6, שחוקה כל כך מאגודלים שמהצד השני של השולחן היא נקראת 9. אחת לכמה חודשים מוצא קרופייה בשולחן 9 את הכדור טעון בתוף שלו, ונושא אותו בחזרה אל הצד השני של החדר. בספר החשבונות יש טור להליכות האלה, והוא כבר גלש לעמוד שני.
עד ההזמנה האחרונה בבר הכדור כבר כמעט שחור, אף שבכל ערב הוא יוצא מהארון בירוק הבוהק והמחוספס של אבוקדו בוסר. אורחי שולחן 7 שמו לב ב-1992 שבלופים שנעשו כשעוד היה ירוק זכו לאמון, ועל בלופים שנעשו אחרי שהשחיר ערערו. באותו שבוע רשם הבית שאסור לטעון את Avocado Bluff לפני חצות.
יש אורחים שמכריזים בלי להרים את כוסם שלהם, והכדור שמצוירת עליו עין עצומה מעל קובייה מוסתרת נקרא Blind Bid על שם האיש משולחן 16 שלא הציץ אף פעם באביב 1994. הוא ניצח בכל לילה עד אפריל, כשהקרופייה מצא שאין מתחת לכוסו שום קוביות. היום הקרופייה מפיל ביד חמש קוביות לתוך כל כוס, והאורח מסתכל.
שרוולים מפוספסים היו האופנה בשולחן 8 ב-1977, כשאורח שהושיט יד אל התוף הניח לקובייה שישית, שהראתה שש, להחליק מחפת השרוול הלבנה שלו אל הלבד. הבית חרט את הרגע על כדור שנקרא Cheater's Cuff ושמר אותו לתא שלו לקראת שובו, שמעולם לא הגיע. היום מקפלים את השרוולים עד המרפק לפני שהכוסות מחולקות.
במקום להרים את כוסו אחרי ערעור בשולחן 14 ב-1992, לקח אורח את Cup Down ממגש הקרופייה, טען אותו בעצמו וסובב את התוף. התא היה ריק, האורח הלך כשהכוס עדיין הפוכה על קוביותיו, והקרופייה שהרים אותה בשעת הסגירה מצא תחתיה לבד חשוף. לפי הכלל שנכתב למחרת, כל כוס מורמת לפני שתוף כלשהו מסתובב.
עשוי זכוכית שקופה שנופחה סביב אבק השריפה שלו, Dead Honest הוא הכדור היחיד בארון שאורח יכול לראות את כל תוכו. שחקן בשולחן 16 הרים אותו אל האור ב-2004 ושאל בקול רם מדוע מותר לכדורים האחרים לשמור על סודותיהם. לפי הכלל שנכתב באותו לילה, כל כדור מוצג לשולחן לפני שהוא נטען.
צלצול אחד בפעמון הפליז שעל הבר קורא למוזג לרדת מהקומה העליונה, וב-1999 הוא צלצל בארבע לפנות בוקר בבית ריק ונעול. המוזג מצא לידו את House Tip, כדור שחרוטים עליו הפעמון ההוא ומטבע, מונח במקום שבו אורח מרוצה משאיר משהו. היום הפעמון נכנס למגירה בשעת הסגירה, והמוזג אינו עונה לשום דבר אחרי הנעילה.
משהו קרקש בבקבוק האחרון של הארגז האחרון בבר ב-1995, וכשהוסר הפקק החליק אל הדלפק כדור ענברי עם צווארון של קצף יבש על חודו. הברמן רשם אותו בשם Last Beer והעביר אותו לארון הנשק. לפי הוראת הבית, בקבוקים נמזגים מאחורי הבר ולעולם אינם נמסרים שלמים.
כוסות כבדות של משקה ענברי על קרח עמדו ליד כל מרפק בזמן המשחק עד 1983, אז נורה Last Call בשולחן 5, והאורח שהוא הוציא מהמשחק סיים את משקהו לפני שקם. המפסיד הבא ביקש את אותה אדיבות והשתהה ארבעים דקות על כוסו. מאז מגישים משקאות רק ליד הבר, וכוס שמונחת על הלבד נלקחת משם מלאה.
על המשקל שבבר שוקל הכדור בדיוק כמו כדור מלא, ובכל זאת הוא נפתח בהברגה במותניו וחושף כדור שני בתוכו, ושלישי בתוך השני. לרביעי יש תבריג שמסתובב לכיוון הלא נכון, ואיש עוד לא הצליח לפתוח אותו. כלל משנת 2011 קובע כי Liar Inside נכנס לתוף סגור, ומי שפותח אותו ליד שולחן מפסיד את היד.
על בסיסו חרוטות שש נקודות בשתי שורות מסודרות, כמו פאה של קובייה, והוא כבד בקצה ההוא. בשולחן 10 ב-1985 ניהל קרופייה ספירה, ושישיות הופיעו מתחת לכוסות לעתים קרובות הרבה יותר כשהכדור היה במשחק. מאז כתוב בספר שכל עוד Loaded Six נמצא בתוף, אסור לאיש להכריז על שישיות.
ספר החשבונות של המטבח לשנת 1983 רושם מלון אחד שנגנב מחדר הקירור ומלון אחד שהוחזר כעבור שבוע, שלם וכבד בעליל. כשחתכו אותו, נמצא בתוכו כדור מפוספס בירוק כהה ובהיר כמו הקליפה, עם חוד ורוד, והשף מסר אותו בשם Melon Crime. מאז ננעל חדר הקירור בשני מפתחות, אחד בבר ואחד אצל הקרופייה.
פעמיים בשנותיו הראשונות של הבית הוחזר הימור שהופסד, בגלל ספירה שמישהו נשבע שנקראה לא נכון, והאורחת השלישית שביקשה זאת, ב-1980, קיבלה במקום זה כדור. היא שמרה את No Refund, שעל בסיסו אסימון שבור מעל חץ מחוק, בכפפה שלה תשע שנים. מאז כל כוס שהורמה היא סופית, וקרופייה שפותח ספירה מחדש יושב בצד שבוע.
הימורים גדולים מכדי לשאת אותם הביתה היו נתלים פעם למשך הלילה על ווים מאחורי הבר, כל אחד עם תווית ומפתח, עד 1986, כשזר הניח את Pawn Ticket על הדלפק וקיבל לידיו שעון שמישהו זכה בו בשולחן 2. התווית והמפתח החרוטים על בסיסו תאמו בדיוק את אלה של הוו ההוא. היום הזוכים לוקחים את הימוריהם עוד באותו לילה, והווים אינם עוד.
החשבונות בבר נצברים בטובות ונסגרים לפני שהדלתות ננעלות, וב-1989 אורח שלא יכול היה לסגור את חשבונו הטביע זוג קוביות בשעווה חמה על פני הפתק שלו והשאיר מעליו את Sealed Tab כערובה. הוא לא חזר לקחת לא את זה ולא את זה. השלט שמאחורי הבר אומר היום שאסור לחתום שום פתק בחותם, ושאין מקבלים כדור כערובה.
עץ או פלי לא נוסה בבית עד 1978, כשאורח בשולחן 12 הטיל את Silver Shilling, כדור ששפתו מחורצת כמו מטבע, כדי להכריע מי יפתח בהכרזות. הכדור נחת על שפתו ונשאר זקוף לאורך שלושה סבבים של ויכוח. כלל 19, שנכתב למחרת בבוקר, אוסר להכריע את ההכרזה הראשונה בכל דבר שאפשר להטיל.
שני אחדים מצוירים מביטים מעלה מבסיסו של Snake Eyes, וב-1987 אורח בשולחן 3, שערערו על הכרזתו על שבעה אחדים, הצביע על התוף ותבע את הזוג לזכותו. הקרופייה התיר זאת, ההכרזה עמדה בזכות השניים, והמערער סובב את התוף ויצא מהמשחק. למחרת בבוקר פסק הבית שרק קוביות שמתחת לכוס נספרות, וכל אורח חדש שומע את השורה הזאת.
לכדור Sour Alibi יש ריח של קליפת לימון, והריח נשאר על אצבעותיו של מי שטוען אותו עד הסגירה. ב-2013 התבקש אורח שנשבע שלא נגע בתוף של שולחן 16 להושיט את ידיו, ויותר מזה לא נשאל. היום איש אינו רשאי לגעת בתוף בין סבבים מלבד השחקן שעומד לסובב אותו, והבר אינו מגיש לימונים.
לאסימונים אין שום ערך בבית שמשחקים בו על טובות ועל מעמד, ולכן תמהו הקרופיירים ב-1978 כשאורחת חדשה הציעה תמורת מקום ליד שולחן את The Buy-In, כדור שמצוירים עליו שלושה אסימונים שחוקים על רקע ירוק. השוער קיבל אותו, והיא שיחקה בשולחן 10 תשע עשרה שנים. מאז כל אורח חדש משאיר ליד הדלת חפץ קטן אחד, והמגירה ההיא מעולם לא רוקנה.
על Vodka Cap צומח כפור בכל מזג אוויר, והבר שומר אותו במקפיא בין המשקאות השקופים, כשראשו עטוף בנייר כסף מכווץ כמו פקק של בקבוק. ב-1995 חשב אותו ברמן חדש לבקבוק, סובב את נייר הכסף ועמד והטה אותו מעל כוס עד שאורח העיר לו. על דלת המקפיא מודבק היום כרטיס: „כדורים משמאל, בקבוקים מימין“.
שעווה כהה, מהסוג שמוצאים על בקבוקים ישנים, מכסה את חודו של Whiskey Seal, וצריך לסדוק אותה לפני שהכדור ייכנס למקומו. במשך שנים סדקו אותה הקרופיירים בעצמם, עד שאורח בשולחן 3 טען ב-2007 שחותם שהבית שבר אינו חותם. לפי הכלל, היום מי שהפסיד בהכרזה שובר את השעווה בציפורן האגודל, לעיני כל השולחן.
תחת כל מנורה מטיל הכדור המושחר שספר החשבונות מכנה Black Sun צל בעל שתים עשרה קרניים, אף שהתרמיל שלו חלק. בשולחן 14 ב-1979 הוא הועמד כהימור מול סוד, ומי שהפסיד אותו יצא בארבע לפנות בוקר אל רחוב מואר כבר כמו בצהרי היום. הבית מכניס אותו רק למשחקי אחר הצהריים, והקרופייה מפנה את התא הרחק מהחלון.
כשאורסון פייק וזר אחד תבעו שניהם את היד האחרונה בשולחן 12 ב-1991, הדבר היחיד שראה את הכוסות מורמות היה כדור עם פס אדום. הקרופייה רשם אותו בשם Blood Witness, סובב את התוף פעם אחת ופסק את היד לשחקן שמולו נעצר התא שלו. פייק הפסיד, ובבית עדיין מכריעים כך בידיים שנויות במחלוקת.
על בסיסו של Broken Hour יצוק שעון סדוק שנעצר על עשרים לשתיים, וב-1997 נסדק השעון שמעל שולחן 2 ונעצר באותה דקה בדיוק, כשהכדור הוציא את מרקוס מורו מהמשחק הכרזה אחת לפני הניצחון. הקרופיירים הסכימו שהמשחק יימשך כשהשעון יחזור ללכת. הוא מעולם לא תוקן, ומורו עונד את שעונו כשהוא מכוון ל-1:40 וכפתור הכיוון שלו שלוף.
תופים שיצאו משימוש יורדים למרתף בארגזים לבנים כעצם שמכסיהם ממוסמרים, וב-1991 יצאו מסמרי הברזל של אחד המכסים מעצמם במשך הלילה, שלושה לילות ברציפות. נוקס בל, שנשלח למטה בלילה הרביעי, תקע במקומם את Coffin Nail דרך המכסה, והמכסה החזיק. מאז כל תוף שיצא משימוש נארז בידי בל, והכדור ההוא נעקר מהמכסה האחרון ונתקע במכסה הבא.
בכל פעם שהגיע Crow's Toll אל התא שלו בשולחן 9, הלך ג׳וליאן הארט הביתה בלי משהו קטן ומבריק: חפת, כפתור צווארון, הטבעת מהזרת שלו. ב-1987 נמצא הכול על אדן החלון הגבוה שמעל הבר, חלון שאינו נפתח, יחד עם נוצה שחורה אחת. מאז הארט משחק בחליפה בלי כיסים.
לאורך אביב 1996 נשא דוריאן וייל את Fanged Die בכיס האפוד שלו, ובשולחן 11 החלו הקוביות שלו לעלות עם שני נקבים בפאה העליונה. הקרופייה פסל כל קובייה מסומנת והוציא אותה מהמשחק, עד שוייל הכריז על שתי קוביות מול שולחן מלא. הוא הפסיד באותו לילה, והיום הוא שומר את הכדור בקופסת פלדה.
את הקרופייה שניהל את שולחן 4 עד 1984 לא ראו מחייך ולו פעם אחת, אבל על חודו של הכדור שהשאיר בסינר בלילה האחרון שלו היה חרוט חיוך רחב. מרקוס מורו זכה בו, טען אותו וצחק בקול באמצע הבלוף של עצמו. הוא הפסיד באותו לילה, ולבקשתו שלו Grinning Dealer מורחק מהמשחקים שלו.
ב-1993 רוקן אורסון פייק את כוסו, הפך אותה על הלבד ולחץ על ההדק מול התא שבו ישב Last Breath. היריה הוציאה אותו מהלילה, ובכל זאת צורה חיוורת המשיכה לעלות בתוך הכוס ולערפל אותה מבפנים עד שהבר נסגר. מאז פייק לא שתה בבית, ואיש שם אינו הופך כוס לעולם.
סיילס קרואו חרט באולר שלו נקודה בבסיסו של כדור פשוט ב-1982, כדי לדעת במגע באיזה תא הוא נמצא. הוא קרא לו Marked Ace, ובמשך אחת עשרה שנים הכדור לא מצא אותו אף פעם. ב-1993 מצא קרואו את אותה נקודה על כל כדור בארון, ומאז לא ישב ליד שולחן.
בבסיס של Mesmer Coil חרוטה ספירלה דקה שמתפתלת פנימה עד שהקווים צפופים מכדי לספור אותם. אדריאן ווס סובב אותו בין אצבעותיו ב-2002 כדי למצוא היכן הספירלה נגמרת, וכשהרים את עיניו כבר עברו הכוסות בשולחן 15 שני סבבים בלעדיו. מאז הוא טוען בעיניים עצומות.
לאליאס ריד היה סימן מסגיר בעין השמאלית, התכווצות קטנה בכל פעם שהכריז מעבר לאמת. בלילה של 1988 שבו טען לראשונה את Mirror Tell, שלמסכה החצויה שעליו יש עיניים שאינן תואמות, עברה ההתכווצות לעינו הימנית, ושולחן שעקב אחרי השמאלית האמין לכל שקר. מאז הוא משחק עם רטייה על העין, ומחליף צד בכל חורף.
מסכה ששפתיה תפורות טבועה על בסיסו של Mute Witness, והכדור היה בכיסו של סיילס קרואו ב-1982, כשרק הוא ראה מי הציץ מתחת לכוס בשולחן 13. כששאלו אותו למחרת בבוקר, קרואו לא השמיע שום קול, וגם לא הסכים לכתוב את הדבר. קולו חזר כשהכדור הוחזר למגירה, ומאז הוא מוציא מפיו בבית רק את הכרזותיו.
נוקס בל היה טוען את Pale Moon רק כשצוהר הגג שמעל חדר 14 הראה לילה בהיר, ולאורך כל חורף 1979 לא הגיע תורו של התא ההוא אף פעם. בערב המעונן היחיד נכנס הכדור לתוף בכל זאת, והתוף נעצר עליו בלחיצה הראשונה. היום בל שואל את השוער על השמיים לפני שהוא מתיישב, והולך הביתה כשהתשובה היא עננים.
לפי הקרופיירים של שולחן 9, ידיים חמות מושכות את Pit Viper, ולכן לאורך אביב 1986 קירר סיילס קרואו את שתי כפות ידיו על כוס קרח לפני כל סיבוב, ולא נורה אף פעם. בלילה שבו אזל הקרח הפסיד קרואו בהכרזת הפתיחה ויצא מהמשחק עוד לפני שנאמרה הכרזה שנייה. קרואו עדיין מביא לכל משחק תרמוס קרח ולעולם אינו פותח אותו.
על התרמיל של Poison Kiss יש טביעת שפתיים באדום כהה, ואף מטלית מאחורי הבר לא הצליחה להסיר אותה. דוריאן וייל הפסיד בשולחן 8 ב-1988 בבלוף שערערו עליו ונורה בכדור הזה, ועד הבוקר הופיעה אותה טביעה על שפת כל כוס שוייל נגע בה. היום, בבית, וייל שותה רק מכוסות נייר.
ההכרזה על שישיות שמרקוס מורו הפסיד ב-1989 שלחה את Red Eclipse אל התא, וכשהפטיש ירד הכדור לא נורה, אלא צרב בלבד של שולחן 13 עיגול שחור מוקף אדום. אף מנקה בבית לא הצליח להסיר את הסימן. מורו שילם על הבד החדש בטובה שהוא עדיין חייב לקרופייה, ומאז לא הכריז על שישיות.
חוט כותנה אדום כורך את הקובייה המצוירת על Red Thread, והכדור הגיע ב-2012 עם חוט של ממש קשור סביב התרמיל שלו. אורסון פייק גזר אותו בשולחן 3 כדי לראות מה הוא מחזיק, ובמשך אחד עשר לילות כל קובייה מתחת לכוסו עלתה ארבע. בלילה השנים עשר הוא קשר את הקצוות זה לזה, הקוביות שלו התגלגלו שוב כמו קוביות, ומאז איש לא נגע בקשר.
על המצבה שבבסיסו של Six Feet Under חרוטים שישה סימני ספירה, ואדריאן ווס ספר חמישה כשטען אותו בשולחן 6 ב-1998. הוא הפסיד גם בהכרזה וגם בתא, ועד הבוקר נשרט סימן שישי לצד האחרים. מאז ווס יושב רק בשולחנות של חמישה.
אליאס ריד זכה ב-Widow's Coin ב-1985 מאישה בשחור ששיחקה לילה אחד בשולחן 12 ולא מסרה שום שם מלבד שמו של בעלה המנוח. בכל פעם שריד טען אותו, הפרופיל החיוור והמצועף שעל בסיסו פנה עוד קצת לעברו, עד שב-1990 הביט ישר החוצה. באותו לילה ריד החזיר אותו, ומאז הוא עונד סרט שחור על זרועו בכל משחק.
לפי ספירת האחראי על הנשק, ארבעים ואחד חורים זעירים מנקבים את התרמיל של Worm Pit, כאילו משהו כרסם את דרכו בעץ ישן. אדריאן ווס ספר ארבעים ושניים ב-2002, העמיד את מושב הפינה בשולחן 5 כהימור על ההפרש, והפסיד אותו כשהזכוכית המגדלת מצאה ארבעים ואחד. היום ווס יושב בכל מקום שהקרופייה מצביע עליו, כפי שדרשו התנאים.
כשנפל על אבני הריצוף ליד שולחן 15 ב-1991, הורם Black Dividend כשאסימון האוניקס שעל בסיסו סדוק לשלושה. הקרופייה ציווה למלא את הסדקים בזהב, ומכאן ואילך כל לילה שבו נטען הסתיים כשעל רגליו עומד שחקן אחד יותר ממה שהסיכויים התירו. מאז כל מה שנשבר בבית מתוקן בזהב וחוזר לשימוש.
בוקר אחד ב-1986 מצא מנהל החשבונות בספר החשבונות חותם אדום כאודם ליד הימור שסוכם בשולחן 7, תאום לזה שנוצת זהב מטביעה על בסיסו של Blood Notary. איש לא הביא שעווה, והכדור בילה את הלילה בארון הנעול. מאז יש בכל ספר חשבונות שוליים ימניים ריקים, ובבקרים מסוימים מחכה שם חותם.
עד 1977 לא ענד שום קרופייה טבעת בבית, ואז מצאה קרופיירית חדשה את Croupier's Signet בסינר שלה והזמינה בזהב את הטבעת שעל בסיסו, עם קובייה חרוטה באזמרגד שלה. מאז הטבעת עוברת מיד כל קרופייה לקרופייה הבא, בלילה הראשון שלו. לאף אחד מהם לא היה צורך להתאים את מידתה.
עד 1986 חבש השחקן האחרון שנותר בכל לילה כתר נייר מהבר. בלילה הראשון שבו ישב Crowned Death בתוף, קצהו חתוך לחמישה שפיצים כמו כתר קטן, הלך כתר הנייר לשחקן שנורה בשעה השנייה. הבית שרף את הכתר באח, ומאז הוא רושם שורדים ולעולם לא מנצחים.
„זכוכית“, אמרו שלושה צורפים בזה אחר זה על האבן המלוטשת שבחודו של Diamond Lie. השלישי אמר זאת ליד הבר ב-1978 והניח את הכדור כדי להוכיח את דבריו, וכשהרים אותו נמתח קו נקי לכל אורך הדלפק. מאז הבית אינו מניח לאף צורף לעבור את המלתחה, וכל משקה עדיין מוגש מעבר לקו ההוא.
בכל אביב מודד הקרופייה את המרווח בין הראש לזנב של נחש האמייל הירוק הכרוך סביב Emerald Coil, ובכל אביב המרווח צר יותר בכחוט השערה. ב-1999 שרטט הבית מחדש את הסמל שלו כטבעת שנותרה פתוחה בדיוק במרווח הזה. בכל אפריל נשלחת למדפיס המידה החדשה, והכרטיסים שעל השולחנות משתנים איתה.
הטיפה האחרונה שעל שפת הגביע החתום בגולגולת שעל Final Toast עשויה אמייל, ובכל זאת לאורך 1979 היא הייתה רטובה למגע בכל פעם שהכדור נטען. באותה שנה כל שחקן שהרים כוסית לפני שלחץ על ההדק נורה ויצא מהלילה, אחד עשר ברציפות. מאז לא הורמה ליד שולחן אף כוסית לחיים, והכוסות מונחות בכל פעם שהאקדח מורם.
המנעולן שהתקין את ארון הנשק ב-1984 חרץ את חור המנעול שלו בצורת הפיק שעל קלף משחק, כהעתק של מנעול התלייה המוזהב שעל בסיסו של כדור שהראו לו. המפתח שהשאיר מעולם לא הסתובב, אבל החוד של Fortune's Lock כן. מאז שום דבר אחר לא פתח את הארון, והכדור תלוי בשרשרת על חגורת הקרופייה.
מתחת לזכוכית מגדלת, מאזני הזהב שעל Gilded Verdict לעולם אינם דוממים, והקובייה בכף אחת והתחייבות הדם בכף השנייה עולות ויורדות לפי מהלך ההכרזות. ב-1982 עמדו הכפות מאוזנות עם שחר, וכל שולחן ערער על הבלוף האחרון שלו באותה דקה. מאז הבית נסגר כשהכפות מתאזנות, פעם אחת כבר בעשר ופעם אחת בצהריים.
במקום שבו אמור להיות סימן היצרן, על House Zero מוטבע 0 יחיד. ב-1981 הוא ישב בתוף של שולחן 1 לילה שלם של משחק, ובשעת הסגירה לא הופיעו בעמוד של אותו שולחן בספר החשבונות לא שחקנים, לא ידיים ולא הפסדים. הבית הוציא את השולחן למחרת בבוקר, ומאז הוא ממספר את שולחנותיו החל מ-2.
תחת זכוכית מגדלת מתברר שהכתב החרוט סביב Infernal Contract משתרע על ארבעים שורות של תנאים, ומעל השפה נותר מקום ריק לחתימה. ב-1977 חרט אורח בשולחן 13 שם במקום הריק בסיכת עניבה, בצחוק. עד הבוקר נעלם השם הזה מכל עמודי ספר האורחים, שהבית מנהל מאז בעיפרון.
שחמטאי בשם טוביאס רן פתח כל לילה של 1981 בהכרזה על יותר ארבעיות משהיו בכל הכוסות, הפסיד בכוונה והכניס את Ivory Gambit אל מתחת לפטיש. הכדור עם פרש השנהב לא נורה אצלו אף פעם, והוא ניצח בכל אחד מהלילות ההם מעמדת פיגור. מאז הסבב הראשון של כל לילה בבית משוחק בלי האקדח.
שולחן 18 החזיק אורח תמורת כופר ב-1989, אחרי שהעמיד את עצמו כהימור על הכרזה והפסיד. זר פדה אותו בכדור מוזהב בשכבה עבה כל כך שלא ישב ישר באף תא, וספר החשבונות רושם את המחיר בשם Kings Ransom. הבית קבע את הכדור במשקוף שמעל דלת הכניסה, ומאז לא התקבל אף אורח כהימור.
ב-1987 כילתה אש את החדר האחורי עד הלבנים, והדבר היחיד שהורם שלם מן האפר היה כדור שכנפי להבה מקופלות על גביו סביב קובייה מוזהבת, חם מכדי להחזיק בו. הבית בנה את החדר מחדש לוח אחר לוח ורשם את הכדור בשם Phoenix Stake. מנורה אחת בחדר האחורי לא כובתה מאז.
שלוש לפנות בוקר הייתה השעה היחידה שבה נכנס לתוף הכדור החיוור שנקרא Platinum Hour. ב-1998 הוא נורה בסיבוב הראשון בשולחן 11, וכל אורח בכל שולחן קם והלך אל מעילו בלי שאיש אמר לו דבר. מאז הדלתות נסגרות בכל לילה ב-2:59, דקה אחת לפני השעה שלשמה נוצר הכדור.
רק שולחן 18 טען אי פעם את Royal Flush, כדור זהב שכתר מוטבע בבסיסו, והקרופיירים שם כינו את השולחן „הכס“. ב-1984 הוא נורה שלושה לילות ברציפות, ובכל פעם במי שישב בכיסא בעל המשענת הגבוהה בראש השולחן. הבית ניסר את משענת הכיסא ההוא למחרת בבוקר, והיום כל הכיסאות בבית באותו גובה.
טבעת אירוסין שג׳וליאן הארט הפסיד על הכרזה אחת ב-2009 נתנה ל-Ruby Heart את האבן שבבסיסו. בפעם הראשונה שהכדור נכנס לתוף בשולחן 15, הרגיש הקרופייה דופק עובר דרך התוף. הבית כבר אינו מקבל טבעת כהימור, ושולחן 15 נבנה מחדש מעץ שאינו מוליך קול.
ב-1980 שרה זמרת ליד הבר שיר אחד בזמן המשחק, וכל אורח העלה את הכרזתו מעבר לכל מה שהכוסות יכלו להכיל. היא לא לקחה שכר, רק את הבטחת הבית לטובה אחת, והשאירה בכף ידו של הקרופייה כדור בשם Sirens Debt לזכר ההבטחה. הטובה עדיין לא נפרעה, הבמה פורקה באותו חורף, ומאז לא התנגנה מוזיקה בזמן משחק.
רק פעם אחת העמיד הבית את עצמו כהימור, בשולחן 8 ב-1976, כשהקרופייה ישב במקום שחקן שנעדר והניח את Sovereign Debt כשטר החוב של הבית. הוא הפסיד, והזר שזכה יצא אל הלילה בלי לומר מה מגיע לו. החוב עדיין פתוח, והוא מועתק לעמוד הראשון של כל ספר חשבונות חדש, מתחת לכתר כבול בשלשלאות.
לפי המנהג, מי שמנצח בשולחן הסגור שבחדר 19 רשאי לבקש מהבית דבר אחד, וב-1985 ביקשה עדה לורן את השרביט שעל בסיסו של Velvet Reign, הכדור שזכתה בו. נגר הכין אותו בגודל מלא, מוט שחור קצר עם סרט של קטיפה אדומה בידית. מאז הקרופיירים מצביעים על ההכרזות בשרביט כזה.
רשימות המלאי של ארון הנשק מ-1976, מ-1990 ומ-2013 מונות כל אחת כדור שעל הפיקה שלו חרוטה עין פקוחה, ובכל אחת נחתם על קבלתו בכתב יד שאיש מהצוות אינו מזהה. ספר החשבונות קורא לו All Seeing Lie ואינו רושם שולח. הקרופייה עדיין מחפש אותו בתוף לפני כל משחק, וכבר מצא אותו פעמיים.
לאורך חורף 1977 צדק אורח עם כיסוי עיניים מוזהב בשולחן 4 לגבי כל הכרזה, והפסיד סבב אחד בלבד, האחרון. מה שמסר כהפסד רשום בשם Blind Prophet, אף שהקרופייה נשבע שהאורח לא מסר דבר, והכדור לא נמצא עד האביב, באהיל המנורה שמעל השולחן. המנורה ההיא לא הודלקה מאז.
את Debt Collector רשמו ב-1975 כפירעון מלא של חוב שאינו מופיע בשום מקום אחר בספר החשבונות, והוא הגיע בלי חתימה, ועל בסיסו יד של עצם פתוחה לקראת מטבע אדום אחרון אחד. מנהלי חשבונות חיפשו את החייב בכל ספר ולא מצאו איש. היום הבית מסרב לקבל פירעון של כל חוב שאינו מוצא אותו כתוב.
שני שחקנים בשולחן 13 גלגלו ב-1985 תוצאות זהות, פאה מול פאה, שש ידיים ברציפות, ומתחת לכוסות שלהם מצא הקרופייה חוט אדום שקשור מאחד לשני. הוא גזר אותו במספריים של הבר, ובסיבוב הבא של התוף ישב בתא Fate's Scissors, שאיש לא טען ואיש לא קנה. מאז לא מחזיקים בבר מספריים.
לפי ספר החשבונות, Inside Out יצא מהבית ב-1990 עם אורח שהפסיד בהכרזה בשולחן 17, ומעולם לא נכנס אליו כלל. מאז הוא מונח בארון בכל יום, ושני חצאי המטבע שעל בסיסו מסרבים להיפגש מכל צד שמסובבים אותו. היום הקרופיירים מונים אותו בכל לילה בין הדברים שאינם עוד.
במשך עשרים שנה קיבל חריץ בקיר של חדר 22, בלי חתימה, כל מה שאורח לא היה מוכן לומר ליד שולחן, ובכל שנה שרף הקרופייה את הכול בלי לקרוא. ב-1994 לא היה בקופסה שמאחוריו שום נייר, רק כדור שעליו דף בוער שמתקפל לחור מנעול שחור. איש לא תבע את Last Confession, ומאז לא הוכנס לחריץ דבר.
כשפתחו את חדר 27 בבוקר אחד ב-1999, נגלו שלוש מסכות חלקות תלויות לאורך הקיר הרחוק, והכדור Midnight Tribunal תקוע בין שפתיה של האמצעית. איש מהצוות לא תלה אותן, והיד האחרונה ששוחקה שם הסתיימה עם צלצול השעה שתים עשרה. הן תלויות שם עד היום, איש לא נגע בכדור, ובבית לא מטילים אף קובייה בזמן שהשעון מצלצל חצות.
בכל תוף שבבעלות הבית קדוחים שישה תאים, ובכל זאת רשימת המלאי של 1983 מציינת כדור בשם Mouth Beyond כטעון בתא השביעי. שום קנייה, מתנה או חילוט אינם מסבירים אותו, והאחראי על הנשק שחתם על העמוד נשבע שרק העתיק שורה שכבר הייתה שם. מאז הקרופייה סופר את התאים בקול, מאחד עד שש, לפני שהכוס הראשונה מורמת.
מאז 1974 נשחקו בשולחן 12 ארבעה אקדחים, וכל אחד מהם הגיע מהיצרן כשבאחד התאים כבר יושב Never Empty, ועל בסיסו קשר אינסופי סביב שני סימני נוקר. האקדחים שיצאו משימוש שוכבים ריקים במגירה, והבית אינו יכול לומר אם היה ברשותו כדור אחד כזה או ארבעה. הוא נשאר בתוף לאורך כל משחק בשולחן 12, ואי אפשר להוציא אותו.
סביב בסיסו חרוט נחש שזנבו בפיו, והרישום של Ouroboros Oath בספר החשבונות אומר רק „התקבל בתמורה לעצמו“. הפקיד שערך לו ביקורת ב-1991 מצא שאורח אחד הוציא את הכדור והחזיר אותו בחתימתו בתוך דקה אחת, והשם אינו קריא בשתי הפעמים. מאז אף כדור בספרי הבית אינו נושא תאריך הגעה.
קלפי משחק מעולם לא הורשו לעבור את הדלת, ובכל זאת ב-1977 הופיעה על הבר חפיסה חתומה ובה כדור במקום מלכת הפיק. הצלופן היה הדוק כמו ביציאה מהמפעל, על הקופסה לא הופיע שולח, ועל בסיס הכדור נחרט Queen of Fate בכתב יד שהחרט של הבית לא זיהה. היום הבית מסרב לקבל, בלי לפתוח, כל חבילה בגודל של חפיסה.
בליל 12 במרץ 2004 ניהלו שני קרופיירים ספרי חשבונות נפרדים זה לצד זה, והספרים מסכימים בכל שורה מלבד אחת. בראשון, את Reality Splitter מסרה אישה בבגדים אפורים; בשני, הוא כבר היה בתוף כשהדלתות נפתחו, ואיש לא מסר דבר. הבית הניח את שני הספרים יחד על המדף ומעולם לא פתח אף אחד מהם.
ב-2006 הורמו הכוסות בשולחן 3 וחשפו קובייה עם שבע נקודות, והשביעית פקוחה כמו עין בין השש. עד הבוקר נעלמה הקובייה, והכדור Seventh Pip היה בארון, שם נשבע קרופייה אחד שהוא מונח כבר שנים ואחר שמעולם לא היה שם. לפני שמתחיל לילה, כל קובייה בבית מסובבת דרך כל שש פאותיה.
גלימה עם ברדס תלויה בלי בעלים על וו 40 במלתחה מאז ספר החשבונות הראשון, וב-2009 נמצא בכיסה כדור שעליו אותו ברדס ריק מעל כוס חתומה. ספר החשבונות אינו רושם תאריך לגלימה, ואין חתימה ליד Silent Table. הכדור הוחזר לכיס, ועובדי המלתחה מנמיכים את קולם ליד וו 40.
מעל דלת החדר האחורי היה תלוי קדוש מצויר עד 1981, אז נמצאו פניו מוכתמים בכתם שחור ועגול, ועל הרצפה מתחתיו עמד זקוף כדור יחיד. אף אורח לא תבע את הכדור, הצייר נעלם מזמן, וספר החשבונות קורא לו The Eclipsed Saint רק משום שהקרופייה שהיה במשמרת היה צריך לכתוב משהו. המסגרת עדיין תלויה מעל הדלת, ריקה.
מכוון פסנתרים שפתח ב-2003 את הפסנתר הזקוף בחדר 9 מצא את The House Listens מונח בין הפטישונים, ועל בסיסו חרוטה אוזן כהה. לפי האבק, הוא שכב שם זמן רב יותר משהפסנתר עמד בבית, ובספר החשבונות אין רישום על הגעתו של אף אחד מהשניים. בשולחן שליד הפסנתר ההכרזות נכתבות בגיר על לוח צפחה ולעולם אינן נאמרות בקול.
כל קרופייה שהבית שוכר נשבע חמש שבועות, ובכל עמוד בספר השבועות של 1975 יש חמש שורות חתומות, מלבד עמוד אחד שיש בו שש ואין בו שם. בשורה העודפת כתוב The Sixth Oath מעל טביעת אגודל באבקה אפורה, והכדור שנושא את השם הזה נמצא בשדרת הספר כשנכרך מחדש בפעם הבאה. קרופיירים חדשים עדיין נשבעים רק חמש, בעמידה, כשהספר סגור.
דייג השאיר על הבר ב-1990 קופסת פיתיון ולא חזר. כשהקופסה נפתחה בספירת המלאי הבאה, התולעים נעלמו ובאדמה יבשה שכב כדור מחולק לטבעות, והבית מעולם לא הכריע אם The Worm God הושאר, אבד או צמח. על המדף העליון של הבר עומד היום עציץ של אדמה יבשה, ואיש אינו משקה אותו.
המאזניים במרתף מראים שהתוף של שולחן 17 שוקל כדור אחד יותר ממה ששישה תאים ריקים מתירים. ההפרש רשום בספר החשבונות בשם Void Smiles Back, שם שנתן ב-1994 הקרופייה היחיד שהביט אי פעם בתאים האלה זמן רב, ומעולם לא הסביר. התוף ההוא לא נפתח מאז, ושולחן 17 משחק בתוף שאול.
העדות היחידה לדרך שבה הגיע Word of the Liar לבית היא וידוי של זר ליד הבר ב-2011, ולפיו הוא החליק אותו למגירת המלאי ב-1981. במגירה אכן היה כדור כזה, אבל אותו זר שיקר לברמן באותו ערב על שמו, על גילו ועל המשקה שלו. הרישום מסומן „לא מאומת“, ולמגירה יש היום מנעול.